one day maybe

סבא

-נקודת מבט לילה-
"סבא!!" אמרתי וקפצתי עליו באושר, זהו סוף סוף אני בבית, במקום שלי.
"ירח קטן שלי" הוא אמר וציחקק קלות "סבא מה העניין עם הירח?" שאלתי כאילו זה היה הדבר הכי רגיל לשאול, טוב זה באמת הכי רגיל לשאול לא?
"שבי לילה" הוא אמר פתאום ברצינות, מה הולך כאן?
"לפני מאות שנים, המשפחה שלנו.. הייתה חלק משבט מיוחד, שבט של ילדי פרא, ילדי הטבע, הטבע היה ביתנו וחיינו, כך גם אנחנו לטבע, אבל הזמנים נהפכו לאפלים, ודברים נוראיים השתחררו..."
"דברים? למה אתה מתכוון?" קטעתי אותו, מה זאת אומרת דברים?
" כן דברים, אף אחד לא ידע מה הם, כל מה שידענו זה שהם חזקים מאוד ואכזריים, הם היו חוטפים את הנשים והילדים, ואף אחד מהם לא היה חוזר, הגברים היו נרצחים באכזריות וחאט לאט התחלנו להכחד, עד לונה הגיעה"
"לונה?"
"כן לונה, היא הייתה מנהיגת השבט, היא אמרה שבכל דור תיהיה מיועדת אחת, אחת ויחידה שהיא תשים סוף לכל זה, היא תפסיק את הרוע של אותם יצורים, היא תפסיק את המלחמה בין אנשי הטבע או יותר נכון, הזאבים ליצורים האלה"
הוא סיים את הסיפור ואני נותרתי בהלם, ואז התחלתי לצחוק "חחחחחח סבא זה היה הסיפור הכי מעניין שאי פעם סיפרת לי!" אמרתי בהרגשות "אבל ברצינות? זאבים? מיועדת? יצורים מרושעים? איך המצאת את כל זה?" אמרתי בעודי עדיין צוחקת, כאילו ברצינות איך הוא יכל היה להמציא את זה?
"לילה אני לא ממציא את זה... תביני.." הוא התחיל לומר אך שיחת טלפון קטעה את דבריו, הוא קם וענה לה "לילה לכי טיילי טיפה בחוץ, תהני מהבית" הוא אמר כשחזר אליי, כאילו שכח לגמרי מכל מה שהיה עכשיו
"אוקי.." אמרתי, אוקיי זה היה ממש ממש מוזר, זה כאילו סבא ניסה להסתיר משהו..
יצאתי החוצה אל הגבעה, אל המקום האהוב עליי, מולי היה הים, הגלים השקטים, הדשא שמעקצץ בין רגליי המקום המושלם שלי.
"היי לילה" הוא אמר וראיתי אותו.

היי!!!! אז זה הפרק של היום מקווה שאהבתן אל תשכחו להצביע ולכתוב בתגובות, ויודה הפרק מוקדש לך אבל סליחה לא יכולתי להשאר אותו בלי פנטזיה היה לי משעמם חחח