one day maybe

דרק

-נקודת מבט דרק-
"היי לילה" אמרתי וראיתי את ההלם על פניה
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה "אמ.. האמת שזה המקום השקט שלי, פה פגשתי את האהבה הראשונה שלי ופה גם הייתה הנשיקה הראשונה שלנו, פה סיפרתי לה על מה אני רוצה לעשות בעתיד, ופה אמרתי לה את כל סודותי"
"נשמע שאהבת אותה מאוד" היא אמרה מוקסמת
"אין לך מושג אפילו עד כמה" אמרתי בעצבות, היא באמת לא ידעה עד כמה אהבתי אותה
"מה קרה בינכם? אם זה בסדר שאני שואלת כמובן"
" הייתי אידיוט, חשבתי שאני יכול לעשות מה שאני ארצה והיא תסבול את זה, עד שיום אחד היא החליטה שהיא לא רוצה להפגע ממני יותר... והלכה ממני, וכמובן שאני הדפוק ואפילו לא נלחמתי עליה, לא נילחמתי עלינו, ונתתי לה ללכת במחשבה שהיא סתם עוד אחת אבל היא לא, היא לא סתם עוד אחת והיא גם בחיים לא תיהיה" אמרתי
"זה מוזר, בבית הספר אתה כל כך מרוחק וכל כך נוראי אבל כאן... וחוץ מזה אתה גרת פעם במליבו??"
"כן, האמת שהבית שלי לא כזה רחוק מכאן, וכל הזדמנות שיש לי אני מגיע לכאן, זה כאילו המקום הזה קסום" אמרתי מחויך, הוא באמת קסום.
-פלאשבק-
הלכתי אל הים להרגע טיפה, הזונה שהייתה אצלי לילה קודם אכלה לי את הראש, באמת שבנות לא סותמות את הפה.
התשבייתי על הרכס הקטנטן שבדיוק מול הים וראיתי אותה, היא עם השיער השחור והעיניים השחורות על הרקע הכחלכל של הים היא נראתה כמו עורב, יפיפה ומוזרה בו זמנית, היא צללה ועברו דקות ארוכות עד שעלתה לפני המים, כשהיא יצאה אל החוף היו בידיה המון קונכיות, אז זה מה שאת עושה מתחת למים אה? תיחקקתי לעצמי, מה לעזעזל דרק? ממתי אתה מצחקק לעצמך, וממתי אתה מסתכל על בנות ככה? גערתי בעצמי, זה מוזר. אבל אני רוצה להכיר אותה עוד.."
*סוף פלאשבק*
"היית מניאק" היא אמרה אחרי כמה דקות של שתיקה
"הייתי בן זונה, נתתי לדבר הכי טוב שהיה לי בחיים לזלוג מבעד אצבעותי."
"אולי עוד לא מאוחר, אולי היא תוכל לסלוח לך" היא אמרה עם חיוך קטן ועיניה נצצו טיפה, לא יכולתי להתאפק, הצמדתי את שפתי לשפתיה, ונישקתי אותה, נשיקה עדינה ככל שתיהיה ותשוקתית וסוערת, ומלאת רגשות וגעגוע, בעיקר געגוע.
היא דחפה אותי ממנה "מה.אתה.עושה?!" היא אמרה עם עיניה נוצצות מדמעות, עוד פעם גרמתי לה לבכות.
"א..אני מצטער" אמרתי עם ראש מושפל
"לא אתה לא, אתה נהנה מזה, אתה נהנה מלשחק בי." היא אמרה והלכה.

היי!!! אז זה הפרק של היום!! מקווה שאהבתן אל תשכחו להצביע ולהגיב❤