פרק 34

1K 97 13
                                    

פליסיטי

הרגשתי את ידו של הארי מתגנבת מאחורי, נחה על הגב התחתון הקטן שלי כשהוא הוביל אותי לבר. אנדי ומאז כבר עמדו שם מדברים עם הברמנית. הם בטח מכירים כל אחד כאן מפני שהבחור מחוץ למועדון פשוט נתן לנו להיכנס.

המקום היה רועש. מוזיקה נשמעה מכל פינה של החדר, הדיג'יי על השולחן העלה את הווליום וצעק דברים לתוך המיקרופון. אנשים רקדו בכל החדר, קופצים ומשתפשפים אחד עם השני או רוקדים עם החברים שלהם. כל החדר היה חשוך חוץ מהאורות הצבעוניים והקיר שזהר בצבע אדום. היו כמה שולחנות בשורה ליד הקיר הזה, אבל אף אחד לא באמת ישב שם.

הייתי כל כך שבויה על ידי האטמוספירה בחדר שלא שמעתי את השם שלי נקרא עד שהארי נפנף את ידו מול פניי.

"פליסיטי. הלוווווווו?" הוא משך את האות האחרונה בדרך מוזיקלית לפני שהוא החל לצחוק. "על מה את מסתכלת?"

"הכל. מצטערת, מה אמרת?"

"מה את רוצה לשתות?"

"אמ, אני לא יודעת."

אנדי נענע את ראשו אליי לפני שהסתובב לברמנית בחזרה, "פשוט תביאי לה משקה היפי."

"מה זה לעזאזל?" שאלתי אותו, מנסה לצעוק כמה שיותר כדי שיוכל לשמוע אותי מבעד למוזיקה.

"אלכוהול. את תאהבי את זה, אני מבטיח."

הסתכלתי בחזרה אל הארי, אבל הוא רק משך בכתפיו. אני מנחשת שגם לו לא היה מושג מה זה. אנדי הביא לי משקה בצבע וורוד, צועק משהו כשהוא עשה זאת, אבל לא יכולתי לשמוע מה אמר. המשקה לא היה כזה רע, בעצם. היה לזה טעם של לימונדה וורודה ועוד כמה פירות שלא יכולתי לזהות. בכל מקרה, האלכוהול היה יותר חזק ממה שחשבתי. עמדתי ליד שלושתם עם הקש בתוך פי, שותה ונוגסת בפלסטיק הקש כשהם המשיכו לדבר עם הברמנית.

"הארי, תצטרף אלינו," מאז אותת. "אנחנו הולכים לעשות שורת שוטים, וכך גם אתה."

הוא צעד לעבר הבר ועמד בין אנדי ומאז, הוא הסתכל על שניהם. הברמנית העמידה עשרה שוטים לכל אחד, כל כוס שונה מהאחרת. עמדתי בצד וצפיתי בצפייה, יודעת שזה הולך להצחיק אותי.

"המפסיד משלם על כל אלה," אנדי הנהן, שומע הסכמה מהארי וגלגול עיניים ממאז.

"אתם כלבות הולכים להיכשל," מאז צמצם את עיניו אליהם, מצביע באצבעו כשהוא צחק. "אני לא משלם על זה."

"אל תפתח פה לשטן," הארי נענע את ראשו. "אתה תביא לעצמך מזל רע."

"כן כן, אנחנו נראה לגבי זה."

"פליסיטי, תכריזי," אנדי הסתכל עליי, מסובב את עצמו כך שיכולתי לראות את שלושתם.

עזבתי את הקש והנחתי את הכוס על דלפק הבר, רואה את עיניו של הארי גדולות במקצת. שלושתם הסתכלו עליי כשחייכתי בחזרה, "אוקיי, קדימה."

Road Trip // HebrewWhere stories live. Discover now