בת ארטמיס 🌙

פרק 2

כעבור שנתיים:
נ.מ לונה

במשך השנתיים האלו ארטמיס באמת התעלמה ממני ולא עזרה לי, ותאמת אני בסדר גמור יש לי חבר כבר 4 שנים ולפני שבוע הוא הציע לי נישואים.
לפני שנה עברנו לגור יחד. אני עכשיו בדרך חזרה לבית שלנו הלכתי לחברה שלי בל, הכרתי אותה לפני שנתיים ואנחנו החברות הכי טובות, הלכתי אליה באופניים אבל השארתי אותם אצלה כי רציתי ללכת קצת ברגל, המשכתי ללכת עד שהגעתי לאזור שבו נמצא הפארק הכי שומם בעיר שלנו, האזור הזה הוא שני רחובות מהבית שלי וזו הדרך הכי קצרה כדי להגיע מהבית של בל לבית שלי לכן הלכתי בדרך הזאת, כשהגעתי לאמצע הפארק צץ פתאום משום מקום המינוטאור ולרוע מזלי השארתי את הפיגיון שלי בבית בגלל שחברתי בל רואה דרך הערפול והיא כמעט תפסה אותי אבל הצלחתי לשכנע אותה שזה סתם צעצוע לכן כל פעם שאני הולכת אליה או נפגשת איתה אני משאירה את הפיגיון בבית.
לא תקפה אותי מפלצת כבר שנה לכן המינוטאור כל כך הפתיע אותי. "חצויה, את הולכת למות" נהם עלי. אוי לא כל מה שאני יכולה לעשות זה להתחמק ממנו עד שיתעייף או עד שיימאס לו ממני מה שבחיים לא יקרה. התחלתי להתחמק מהמיתקפות שלו. כבר 20 דקות שאני מתחמקת ממנו ואני כבר ממש עייפה בפעם הבאה שהוא תקף הייתי עייפה מידי והוא הצליח לפגוע בי, המכה הייתה כל כך חזקה שאיבדתי את הכרתי וראיתי רק שחור.