בת ארטמיס 🌙

פרק 11

נ.מ אליאן

אחרי שלונה נסעה עם בל לקניון לקחתי את המפתחות של האוטו שלנו ונסעתי למחנה כי משם אני אוסף את פרסי, פרסי ואנבת' התחתנו לפני חצי שנה ועכשיו הם גרים ביחד במחנה יופיטר. אבל עכשיו אפשר לעבור בין המחנות בלי בעיה כי הילדים של הקטה יצרו שער קסום בין המחנות ולכן המחנות יותר מאוחדים וטוב גם מעורבבים אני ופרסי הכרנו דרך אח שלי וויל והתחברנו אחד לשני והפכנו לחברים טובים אתמול התקשרתי אליו באיריס נט ושאלתי אותו עם הוא רוצה לבוא איתי היום לקנות חליפה לחתונה והוא הסכים. הגעתי לכביש שליד המחנה יצאתי מהאוטו ונכנסתי לגבולות המחנה, הלכתי לכיוון הבית הגדול. כשהגעתי לבית הגדול ראיתי את כירון "היי כירון" אמרתי לו "שלום אליאן" אמר ופנה אליי "פרסי כבר הגיע לכאן" שאלתי אותו "כן ממש לפני כמה דקות, הוא בטח הלך לביתן 3" אמר לי כירון "אוקיי תודה כירון" אמרתי לו והלכתי לכיוון ביתן 3 בדרך ראיתי את וויל מתאמן בחץ וקשת ואת ניקו יושב בצד מסתכל עליו "היי וויל היי ניקו" אמרתי להם והם עשו לי שלום והמשיכו בשלהם הגעתי לביתן 3 ודפקתי על הדלת "רק רגע" שמעתי קול של נערה ותוך שנייה הייתי מול אנבת' "היי אנבת' מה שלומך?" שאלתי אותה "אני בסדר, אבל מה אתה עושה פה?" אמרה ואת הסוף שאלה "אני פה בגלל פרסי הוא פה?" "כן הוא פה בוא" אמרה וזזה מפתח ביתן פוסידון נכנסתי לבפנים וראיתי את פרסי יושב על המיטה שלו והשיער שלו היה רטוב אז כנראה הוא יצא מהמקלחת "היי פרסי" אמרתי "או היי אליאן, כבר צריך ללכת" פרסי אמר כשראה אותי "כן באתי לאסוף אותך כדי שנלך" השבתי לו "אוקיי אז בוא נלך" אמר ואז הסתכל על אנבת' והיא הסתכלה עליו בחזרה "אנבת' אני צריך ללכת, אל תדאגי הכל יהיה בסדר" אנבת' נאנחה ואמרה "אוקיי רק תשמור על עצמך" נתנה לו נשיקה ויצאה לבחוץ.
אני ופרסי יצאנו מהמחנה נכנסנו לרכב ונסענו לכיוון הקניון "אז מה שלום לונה" שאל אותי פרסי "היא בסדר, אבל נראה לי שהיא קצת הרבה לחוצה לקראת החתונה" אמרתי "אל תדאג גם אנבת' ואני היינו לחוצים לקראת החתונה שלנו" השיב לי פרסי הגענו לקניון ונכנסנו לחנות חליפות. לקח לנו שעה למצוא לי חליפה יפה וטובה לחתונה ועוד חצי שעה למצוא נעליים מתאימות, הלכנו לאכול ארוחת צהריים וכשגמרנו אמרתי לפרסי לשאול את אנבת' עם היא רוצה לבוא איתנו לראות סרט בבית שלי ושל לונה פרסי התקשר לאנבת' והיא אמרה שהיא תשמח לבוא אז התחלנו לנסוע לכיוון המחנה כשלונה התקשרה אליי "כן לונה מה קרה" "לא קרה כלום" "אז למה התקשרת" "התקשרתי כי בל ואני רוצות לדעת מתי אתה ופרסי חוזרים" הגענו לאזור חנייה ליד המחנה חנינו ונשארנו באוטו "אנחנו חוזרים בעוד עשר דקות, אבל גם אישתו של פרסי אנבת' באה איתנו טוב?" "כן אין בעיה" אמרה לונה וניתקנו את השיחה. יצאנו מהמכונית לכיוון ביתן אתנה כדי לחפש את אנבת' דפקנו על דלת הביתן ואחד האחים של אנבת' פתח לנו "היי, אנבת' בפנים" שאל פרסי "כן היא בפנים" אמר ונתן לנו להיכנס, נכנסנו לבפנים וראינו את אנבת' יושבת על המיטה שלה כשספר פתוח בידיה "אנבת' " פרסי אמר כדי שאנבת' תסתכל עלינו "או היי פרסי, אליאן מה אתם עושים פה" אנבת' הסתכלה עלינו "גמרנו את הקניות ובאנו לאסוף אותך כדי שנלך לראות את הסרט" אמרתי היא סגרה את הספר ואמרה "אה נכון, טוב אני רק החליף בגדים תחכו לי" "אוקיי אנחנו נחכה לך ליד העץ של תאליה" אמרתי והיא הנהנה יצאנו והלכנו לכיוון הגבעה "כבר הולכים" שאל כירון "כן רק באנו לאסוף את אנבת' " אמר פרסי והוסיף "אבל אבל אני ואנבת' נחזור לישון במחנה ואז מחר נחזור ללימודים במחנה יופיטר" כירון הנהן ועזב אותנו לחכות לאנבת'. כשאנבת' הגיעה נכנסנו למכונית ונסענו לבית שלי "אז קניתם חליפה לחתונה" שאלה אנבת' "כן וקנינו לך שמלה" אמר פרסי אנבת' נתנה לומכה ביד "מוח אצה, אמרתי לך לא לקנות לי כי אני אלך כנראה עם פייפר ועם לא אז לבד" אמרה אנבת' "אל תדאגי הוא תכנן לקנות לך שמלה כמו שמלת כלה אבל עצרתי אותו ואמרתי לו לקנות לך משהו פשוט יותר" אמרתי "תודה אליאן" הודתה לי אנבת' שאר הנסיעה עברה בשקט כשהגענו חניתי את המכונית וכשכולנו יצאנו סגרתי את הרכב נכנסנו לבית וראינו שלונה מוציאה פופקורן מהמיקרוגל. "היי אנבת' ופרסי מה קורה" לונה שאלה אותם. "הכל טוב מה איתכן" שאלה אנבת' את לונה ובל ונתנה להן חיבוק "אנחנו בסדר" אמרה לה בל "טוב אתם תבחרו סרט בזמן שאני אלך למטבח להביא את הפופקורן" אמרה לונה והלכה למטבח דפדפנו בין הסרטים וכשהגענו לסרט היורשים בל אמרה "שימו את זה" וכיוון שלא מצאנו סרט אחר בחרנו בו. לונה נכנסה לסלון עם שני קערות פופקורן "איזה סרט בחרתם?" שאלה "בחרנו את הסרט היורשים" עניתי והפעלתי את הסרט, לונה התיישבה בין בל לאנבת'.
כשהסרט נגמר פרסי ואנבת' הלכו לבית שלהם. "אליאן בל ישנה פה אז אתה ישן לבד" אמרה לונה והיא ובל עלו לחדר שלה. פיניתי את הקערות של הפופקורן ועליתי לחדר שלי ושל לונה כיביתי את האור ונרדמתי.