נ.מ לונה
שמעתי כל מה שארטמיס אמרה ושמעתי גם את אפולו עד שהוא הלך אני מודה כעסתי עליה מאוד אפילו, אבל לא התכוונתי לפגוע בה אני חייבת להגיד לה את זה קדימה לונה את יכולה לפקוח עיניים פתאום הרגשתי שפתיים על המצח ודמעה זלגה על העין שלי שמעתי את אמא אומרת "בבקשה תתעוררי" ומנגבת את הדמעה שלה הרגשתי אותה מחבקת אותי וידעתי שאני חייבת לקום התאמצתי לפקוח את העיינים וכשהצלחתי אמרתי לה "אני סולחת לך אמא" היא מהר הסתכלה עליי ומחצה אותי אפילו יותר חזק בחיבוק שלה "את ערה, את ערה" היא מלמלה יותר לעצמה מאשר לי "רגע איך קראת לי" היא שאלה אותי אחרי דקה "קראתי לך אמא שמעתי הכל את לא צריכה להסביר לי בקשר למינוטאור אני סולחת לך ואני מקווה שתסלחי לי גם לא התכוונתי לפגוע בך לפני שנתיים" אמרתי "זה בסדר ביתי" אמרה ארטמיס "עכשיו בואי תכירי לי את בעלך לעתיד" הסתכלתי עליה בשוק "את רוצה להכיר אותו" שאלתי עדיין בשוק "אני אמא שלך ברור שאני רוצה להכיר את החבר של הבת שלי" אמרה והסתכלה עליי.
YOU ARE READING
בת ארטמיס 🌙
Fantasyאני לא טובה בתקצירים אז כדי לדעת על מה זה מדובר תצתרכו להיכנס לספר