כעבור 4 שנים:
נ.מ אליאןעברו 4 שנים מאז שהתאומים נולדו והיום אנחנו הולכים לבקר את חברה של לונה בל. אבל כבר יודעת על זה שאנחנו חצויים ויש לה בעצמה ילד חצוי בן שנה ו-4 חודשים, והיא שוב בהריון. אני ולונה הולכים לעזור לה וגם מביאים איתנו את קיילי ואלכסנדר. קיילי ואלכסנדר חגגו לא מזמן יום הולדת 4 אבא וארטמיס באו לבקר אותם מתי שהם יכלו בעיקר ארטמיס ודאגו בינתיים לא לפספס את אחד מימי ההולדת שלהם ולפי דעתי קיילי ואלכסנדר אוהבים יותר את ארטמיס מאשר את אפולו, בכל מקרה בזמן של לונה מלבישה את קיילי ואלכסנדר אני מכין חנות תיקים כי אחרי שאנחנו נהיה אצל בל אנחנו הולכים לבקר במחנה ונשארים שם כמה ימים. "אליאן אלכס רוצה שאתה תלבש אותו אז בוא לפה" לונה קוראת לי בזמן שהיא יורדת במדרגות עם קיילי בידיים שלה, היא התיישבה איתה בסלון ואני עליתי להלביש את אלכס. "שלום קופיף" אמרתי לאלכסנדר "אבא" הוא קרא ורץ אליי כשהוא רק עם תחתונים הרמתי אותו על ידיי והלכתי לכיוון המיטה שלו והעמדתי אותו עליה הוצאתי לו חולצה עם מכונית מכנס שחור נעלי ספורט שחורות.
הלבשתי אותו בחולצה ובמכנס ואז נעלתי לו את הנעליים והרמתי אותו לידיים שלי וירדתי למטה "לונה תביא את התיקים ובואי" אמרתי ללונה לקחתי את המפתחות של האוטו ואת היד של קיילי ויצאתי לחנייה פתחתי את האוטו וחזרתי את שניהם בבוסטר לונה שבאה עם התיקים שמה אותם בבגאז' ונכנסה לרכב התנעתי את האוטו ונסעתי לכיוון הבית של בל אחרי בערך 20 דקות הגענו הוצאתי את קיילי מהרכב בזמן של לונה הוציאה את אלכסנדר נעלתי את האוטו ודפקנו על דלת הבית של בל היא פתחה לנו את הדלת כשאמיל בין ידיה היא נתנה לנו להיכנס ובאה להניח את אמיל בעגלה "רגע תביא לי אותו" לונה ביקשה ובל הביאה לה את אמיל "אז מה שלומך?" שאלה לונה בזמן שהיא מחזיקה לאמיל ביד "אני בסדר, מה איתכם?" ענתה ללונה "אנחנו גם בסדר" אמרתי היא חייכה אליי ואז הסתכלה על קיילי ואלכסנדר שיחקו עם אחד הצעצועים שהם הביאו מהבית. "קיילי אלכס בואו לדודה" היא אמרה קיילי ואלכס עזבו את הצעצוע ורצו אל בל היא הושיבה כל אחד מהם על רגל אחרת שלה וחיבקה אותם "אתם יודעים מה דודה הביאה לכם ליום ההולדת" אמרה להם בכל שאיתו מדברים עם ילדים קטנים. ולא הספיקה לתת להם את נותנת היום הולדת שלהם אז היא אמרה שהיא תביא להם אותה יותר מאוחר קיילי ואלכס עשו לא עם הראש ושאלו אותה ביחד "מה" היא צחקה והביאה לכל אחד מהם שקית עם בגד ונעליים
(מה שבלב קנתה לקיילי)
(מה שבל קנתה לאלכס)
"אודה" הם אמרו לה ורצו להראות ללונה אז לקחתי ממנה את אמיל "את יודעת את מי הוא מזכיר לי" שאלתי את בל "את מי?" שאלה מסוקרנת "את ניקו" היא נראתה מופתעת ואז חשבה לרגע "אתה יודע עכשיו כשאני חושבת על זה אתה צודק באמת מזכיר אותו" אמיל נרדם לי בידיים אז בל לקחה אותו ללול שלו "אני חושבת שכדאי שנלך תודה על המתנות לילדים בל" אמרה לונה "אין בעד מה" החזירה לה בל "ביי" אמרנו והיא חיבקה את כולנו פעם אחרונה ויצאנו לרכב לכיוון המחנה הפעם לונה נהגה כי היא רצתה הסתכלתי על המשפחה שלי והמחשבה היחידה שעלתה לי לראש היא זכיתי, והייתי מאושר כי זה נכון זכיתי במשפחה מדהימה.
הסוף
(בתמונה למעלה קיילי ואלכסנדר רק תדמיינו שיש להם שיער שחור.)
YOU ARE READING
בת ארטמיס 🌙
Fantasyאני לא טובה בתקצירים אז כדי לדעת על מה זה מדובר תצתרכו להיכנס לספר