הזאב שבתוכי

פרק 21

היום למארק יש יום הולדת ואנחנו מתארגנים ליציאה. שמתי חולצה ארוכה בצבע לבן שצמודה לשדיי מאוד, ג׳ינס כחול ומגפיים בצבע שחור. שמתי מעיל שחור והבטתי במראה. פעם לא הייתי מתלבשת ככה. הייתי לובשת טרנינגים ובגדים שגדולים עליי. ״זואי את יכולה לבוא רגע?״ צעקה קייט לעזרתי. הלכתי לחדרה וראיתי אותה מתקשה לסגור את שמלתה. ״את יכולה לסגור לי את השמלה? אני לא מגיעה,״ ביקשה וניסיתי לסגור את הרוכסן. אבל לא הצלחתי. היא התייאשה והוריד את השמלה. היא לקחה חולצה ארוכה צמודה בצבע בז׳ וטייץ שחור.

היא לבשה אותם במהירות והביטה בעצמה במראה. היא נגעה בבטנה ודמעה חמקה מעייניה אך היא מיהרה לנגב אותה. ״את בסדר?״ שאלתי מבולבלת, היא הנהנה בחוזקה וסיקרה את שיערה. יצאתי מהחדר וכשכולם סיימו להתארגן יצאנו לכיוון הבית של מארק. מוזיקה רועשת נשמעה מהבית של מארק. את האמת, ציפיתי שזה יהיה יותר ארוחה מצומצמת. אבל מסיבה כזאת נשמעה כיפית. נכנסנו וריח של אלכוהול עלה באפי. בכניסה היו בלוני אותיות שכתוב ׳יום הולדת 17׳. אנשים רקדו ושתו. ״מה קורה? תתכבדו! יש שתייה ואוכל,״ מארק בא עם חיוך והציע לנו אוכל ושתייה חריפה.

קייט לחשה לו משהו שגרם לחיוכו לרדת. הם הלכו לצד ודיברו. ג׳ואי וקורי הצטרפו לחברים שלהם ששתו ושיחקו פינג פונג- בירה. ״אני אלך להביא לנו שתייה,״ קרטר נישק את לחיי והלך. הסתכלתי על האנשים שרקדו בחצר ליד הבריכה,  על האנשים שישבו על הספה האדומה שבאמצע הסלון. ״את תעמדי כאן עוד הרבה זמן?״ קול גברי נשמע מאחורי. הסתובבתי בבהלה וראיתי את לירוי משועשע מזה שנבהלתי. חייכתי ממבוכה והזזתי הצידה כדי שהוא יוכל להיכנס. ״אני יכול לדבר איתך בחוץ?״ שאל והיססתי לרגע. קרטר אמור לבוא עם השתייה ואם הוא יראה שהלכתי איתו הוא יכעס. באתי להשיב אך הוא הנהנן בראשו, הבין כבר מה אני הולכת להגיד. ״אז בשלוש בלילה תפגשי אותי ביער, ותביאי איתך.. אותם,״ הודיע ונעלם לפני שהספקתי לענות לו. ערפד מעצבן.

קרטר הגיע עם חיוך גדול על פניו והביא לי את השתייה שלי. ״מה קרה?״ שאלתי עם חיוך והוא תפס בידי. הוא גרר אותי לקומה השנייה והכניס אותי לאחד החדרים. החדר היה נורא קטן עם מיטה זוגית ושידה קטנה בצד, אך החלון היה גדול, גדול מספיק בשביל שנוכל לראות את כל החצר והבריכה שזהרה מהמנורות שבתוך הבריכה. בצד שמאל הייתה דלת עץ שהייתה חצי פתוחה . החדר היה אטום וככה שכמעט לא שמענו את המוזיקה. ״קרטר אני חושבת שזה לא הזמ-״ הוא קטע אותי בכך ששם את ידו על פי. הוא הניח את אצבעו על פיו, סימן לי להיות בשקט. הוא עדיין החזיק בידי ולקח אותי לדלת מעץ. היו שם שני אנשים שעשו יחסי מין. לא הבנתי למה קרטר הביא אותי לכאן עד שהוא הצביע על איזה משהו שנמצא בחדר שהם היו בו.

הייתה שם חרב מכסף. ״אני לא חושבת שצריך חרב יותר,״ לחשתי לו והוא סיבב במהירות את ראשו אליי, הוא הסתכל עליי במבט מבולבל. ״למה?״ שאל והסתכל שוב האנשים או על החרב, לא הייתי בטוחה על מה. ״כי הם לא רודפים אחרינו יותר,״ לחשתי והוא הניד את ראשו. ״כבר יותר משלושה חודשים לא ראינו אותו או אף אחד מהצוות שלו.״ לחשתי והוא נאנח. ״את הרבה יותר יפה ממנה,״ לחש והסתכל עליי. הוא חייך וליטף את לחי. הוא ולקח אותי החוצה. ״כשהם יסיימו ניקח את החרב!״ הודיע ואיגרף את ידיו בהתרגשות. ״או! שאפשר שמחר נבקש ממארק כי הוא חבר שלנו וזה הבית שלו?״ הצעתי והוא הנהן באיטיות.