לי ולה - רביד פלוטניק
-
רביד פלוטניק.
דרך נפלאה לבכות את שעל הלב.
אני מתייפחת ומנמיכה את המוזיקה, בנים אף פעם לא היו הצד החזק שלי.
״דניאל!״ אני ממהרת לנגב את עיניי, ״דניאל,״ הקול נשמע קרוב יותר, ״דניאל-״ הדלת נפתחת במהירות ואמא שלי מביטה בי בסקרנות,
״למה את לא דופקת אבל?״ אני שואלת בכעס.
״זה הבית שלי,״ היא נשענת על הדלת בטון מתגרה ״יופי, וזה החדר שלי.״ אני קמה מהמיטה ופורסת עליה את השמיכה הצמרירית שלי חזרה.
״בכית?״ שאלה בדאגה, ״לא, מה פתאום.״ אני פולטת גיחוך שקרי, אני מסובבת אליה את גבי ומושכת באפי בזמן שאני מהדקת את השמיכה שנראת כל כך מעניינת עכשיו על המיטה, ״חשבתי, כי את נפוחה ואדומה.״ היא משלבת את ידיה.
״יכול להיות..״ אני נעצרת לרגע ומסתובבת אליה ״שקצת.״ אני משפילה את מבטי, ״זה בסדר.״ אמא שלי אומרת בלחש, אני משחררת אנחה מתוסכלת מבין שפתיי.
״זה לא, משהו דפוק בי.״ אני מנענעת את ראשי בעייפות ״בך?״ אמא של מרימה את קולה מזועזעת, אני מהנהנת ובולעת גוש דמעות נוסף.
״דני,״ היא מתקדמת אליי בצעדים מהירים ונעמדת מולי ״תומר הזה בכלל לא לרמה שלך.״ היא מטיחה בכעס ״אבל תראי איך אני בוכה, אפילו לא היינו יחד!״ אני כועסת.
״מזל!״ היא נושפת בהקלה, אני פולטת צחקוק קטן, ״תפסיקי כבר. נכון שזה מאכזב, אבל הוא באמת לא שווה אותך ואני לא אומרת את זה בגלל שאני אמא שלך.״ היא מהדקת את שפתייה בכעס.
אני מהנהנת.
היא כן אומרת את זה בגלל שהיא אמא שלי.
אבל זה מנחם לבנתיים.
*
תקופת הזמן שבין סיום התיכון לגיוס יכולה להיות הכי טובה בעולם או שהיא סיוט מתמשך.
אני חשבתי שהיא עומדת להיות התקופה הכי מאושרת בחיי, תמר - החברה הכי טובה שלי אמנם התגייסה כבר ביולי, כי היא מהגדולים, אבל נטע חברה אחרת שלי עומדת להישאר איתי כאן עד הרגע האחרון.
באמת שהתקופה הזאת התחילה מעולה, נטע ואני לא הפסקנו לבלות, ככל שהזמן עבר עוד ועוד חברים התגייסו אבל זה לא מנע מאיתנו לנצל כל רגע.
ואז הכרתי את תומר, הוא היה גדול ממני בשנה, הוא סיים שנת מכינה והתגייס יחד עם המחזור שלי. תומר היה.. מקסים.
דיברנו תקופה ארוכה, אפילו יצאנו יחד כמה פעמים למרות שנטע ותמר היחידות שידעו על הקשר ביננו.
ואז הבן זונה חתך ממני.
הוא טען שזה לא בשבילו הקשר הרחוק הזה, שהצבא יהרוס את שנינו והוא עוצר לפני זה יהיה מאוחר מדי. בהתחלה חשבתי שזה מתוק, כאב לי שהוא החליט לחתוך בגלל הצבא אבל זה החמיא לי שהוא לא רצה לפגוע בי ואפילו האמנתי שהוא לא יתאפק ויחזור על ארבע בסוף.
