Do I wanna know? - Arctic Monkeys
-
כמו שיונתן הבטיח הוא באמת דאג לי, וכתב ליואב אתמול בלילה שאני לא מרגישה טוב ככה שזכיתי ביום חופשי.
כשהגעתי הביתה נטע ישנה עדיין, השעה הייתי סביב עשר והנחתי שהיא חזרה כל כך מאוחר אתמול ולא שמה לב שאני בכלל לא איתה או שגם איתה יונתן דיבר.
הוא לא שלח הודעות מהפלאפון הנייד שלי, הוא כתב ליואב דרך הפלאפון שלו שאני לר מרגישה טוב, אבל הוא לא אמר לי מה עשה בנוגע לנטע.
דפקתי שוב ושוב על דלת הכניסה, בשלב מסוים שמעתי את הדלת השכנה שלי נפתחת, זה היה השכן ממול שהציץ מאחורי הדלת.
״הו, סליחה לא התכוונתי להפריע.״ מלמלתי בהתנצלות, הוא היה נראה צעיר, שיערו היה מבולגן על ראשו וגופו הרזה היה כפוף מעט.
הוא פיהק ושפשף את עיניו.
״את בטוחה שיש שם מישהו?״ הוא שאל במבוכה כשהמשכתי לדפוק בלי תשובה כמו איזה בחורה אובססיבית שבאה לרדוף ארי האקס שלה.
״כן השותפה שלי, היא בטח ישנה.״ ניסיתי להתקשר לנטע פעם נוספת, אבל לא הייתה תשובה. מה קורה עם הבחורה המנותקת הזאת? אני מתחילה להתעצבן!
״את רוצה להיכנס בנתיים?״ שאל פותח את דלת ביתו לרווחה, ״זה בסדר, אני אסתדר.״ חייכתי בנימוס, הוא היה נראה נחמד פשוט זה היה נראה לי מוזר להיכנס לו ככה לתוך הבית.
״בכל מקרה, תדפקי אם תצטרכי משהו.״ הוא חייך אליי, הודתי לו בנימוס והוא סגר אחריו את הדלת.
הפלאפון שלי צלצל, זאת בטח נטע.
״נטע,״ אני פולטת בהקלה.
״טעות,״ הקול הזה מוכר לי, מוכר לי באופן שגורם לבטן שלי להתהפך ולפעור את עיניי בבהלה.
אני מרחיקה את הפלאפון מאוזני במהירות ומרגישה את ליבי מחסיר פעימה כשאני מגלה שזה בעצם-
״תומר?״ אני שואלת לא מבינה.
״ככה מספרים.״ אני שומעת את הנימה המרוצה בקול שלו שהוא הצליח לתפוס אותי לא מכונה. אני בטוחה שלא הייתי עונה לו אם הייתי חושבת על להסתכל רדע לפני שאני עונה, ואני בטוחה שגם הוא יודע את זה.
״מה קורה?״ אני מגמגמת במבוכה, מה שואלים במצב כזה?
״שלא תחשבי ששכחתי מה הבטחתי, קיבלת זמן להתאוורר אבל זהו.״ הוא חושב שהאיום שלו גורם לע להתרגשות וציפייה שלמעשה כל מה שאני מרגישה עכשיו זאת בחילה נוראית.
אם בפעם האחרונה שפגשתי את תומר מה שהפריע לי זאת העובדה שאני לא מסוגלת לסלוח על מה שהיה, מה שמפריע לי היום זה בעיקר זה שאני כבר לא רוצה את תומר. בכלל.
