פרק 32

4.8K 334 80
                                    

מנגינה - מוניקה סקס.
-
החתונה של קים ודור הייתה חלומית.

החופה הייתה כל כך מרגשת, דור נכנס מלווה ההורים שלו ולעומת זאת קים מלווה בחברים הטובים שלו וביניהם יונתן.

אני מודה שנטע ואני אפילו הזלנו דמעה ולא רק אנחנו, כל מי שהיה שם התרגש מהמעמד.

נטע השתכרה לגמרי כמו שהבטיחה, מזל שעידו היה שם בשביל לדאוג לה כי אני לגמרי הייתי מסוחררת מהנוכחות של יונתן.

יונתן לא הוריד את הידיים שלו ממני לרגע, אני חושבת שבחיים שלי לא נהנתי כמו שנהנתי איתו היום, הוא גרם לי להרגיש כמו האישה הכי יפה ומדהימה בעולם.

הוא לא ממש הכיר אותי לחברים שלו למזלי, אבל הוא לגמרי הצמיד אותי אליו בכל רגע נתון ובעיקר כשהם היו בסביבה ככה שלא היה אפשר לפספס שקורה משהו.

״תפסיקי לדאוג, אני עם הרכב, תסעו כבר.״ ביקשתי מנטע בחיוך בניסיון להרגיע אותה, היא ישבה במושב הקדמי ולצידה במושב הנהג ישב עידו שהיה נראה די מיואש מהמצב של נטע, היא הייתה שפוכה לגמרי.

״איך את תחזרי?״ היא שאלה בפעם המאה, גלגלתי את עיניי ״די יחפרנית!״ קראתי בכעס, ״אני אחזור לאסוף אותה אם היא תצטרך, בסדר?״ עידו שאל בניסיון להרגיע אותה.

״נרגעת?״ שאלתי את נטע משועשעת, היא נחרה בבוז ״אני אבדוק אותך.״ היא הריצה אצבע מאיימת לכיוונו של עידו, הוא נשק לאצבע שלה וקרץ לי ״באמת תדברי איתי, אחזור אם את צריכה.״ הוא הבטיח.

״תודה,״ נופפתי להם לשלום ועידו נסע במהירות, מסכן, הוא צריך להתמודד עם נטע במצב שיכורה, כשהיא צלולה היא כמעט בלתי נסבלת.

הסתובבתי על עקבותיי וצעדתי לתוך גן האירועים, הוא די התרוקן ואני חיפשתי אחר יונתן שהיה צריך לחזור איתי הביתה כי שתה די הרבה.

הרגשתי זוג ידיים מוכרות נכרכות סביב בטני ובטן קשיחה נצמדת אל גבי, יונתן הצמיד את שפתיו אל הרכה שלי ונשק לה, צחקתי בקול והוא משק פעם נוספת לכתפי.

הסתובבתי אל יונתן, הוא שמט את ידו מבטני והניח אותה על גבי התחתון, השיער שלו היה פרוע לגמרי והחולצה המכופתרת שלו הייתה פתוחה באופן מושך לגמרי.

הוא היה נראה כמו אל והיה שיכור כמו תיכוניסט.

״נראה לי שהגיע הזמן לזוז.״ אני טופחת על חזהו החשוף, ״כן,״ הוא מסכים איתי בצחקוק שיכור, ״מישהו מהחברים שלך צריך טרמפ?״ אני שואלת בנחמדות.

״הופה, שירות מוניות?״ הוא שואל בהתלהבות, אני מגלגלת את עיניי בחיוך מיואש, ״הם יסתדרו, בואי הביתה.״

*
אני יודעת שזה מפגר אבל לשנייה לא יצא לי מהראש איך יונתן אמר ״בואי הביתה״, זה כאילו אנחנו כבר לא צריכים הזמנה מיוחדת, זה ברור מאליו שאני אהיה אצלו או הוא אצלי וזה חימם לי את הלב וגרם לי להרגיש כמו ילדה קטנה.

מלש״ביותWhere stories live. Discover now