בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
When I hear your voice, It's drowning in the whispers It's just skin and bones, There's nothing left to take And no matter what I do, I can't make you feel better If only I could find the answer to help me understand...
Simple Plan - Save You
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"זה הוא יום המזל שלך..." אמר מקס ברגע שרגליי נגעו באספלט הרטוב. הוא התעקש שנרד דרך הסולם חירום למרות הפציעה שלו.
הרמתי גבה אל עבר הבחור שעדיין היה בדרכו למטה. "את נוהגת!" צרור של מפתחות נזרק לעברי והיד מתוך רפלקס מיהרה לתפוס אותו.
הבטתי בו בבלבול מוחלט. מקס נתן לי את המפתחות של האוטו שלי. האם זה אומר שסמך עליי?
ברגע שהיה מספיק קרוב אל הקרקע, סיים את הדרך בקפיצה והתקרב אליי. הוא עדיין נראה מאוד חיוור.
"מה, שכחת איך לנהוג?" שאל בעוקצנות והתקדם אל עבר האוטו. עמדתי כמו בול עץ, מנסה להבין את פשר הדברים.
הרגשתי כאילו עמדתי בפני מבחן, המבחן שלו כנגד הרצונות שלי.
"כדור הארץ אל הנסיכה, אולי תפתחי כבר את הכרכרה שלך?" צעק לי, מוציא אותי מההלם. הוא החל לזעוף בקוצר רוח.
ניגשתי אל האוטו, פותחת אותו ומתיישבת במושב הנהג. העברתי את ידיי על ההגה, נזכרת בכל הרגעים שלפני הפגישה עם מקס.
הרגשתי כאילו התאחדתי איתו מחדש. מצחיק, נכון? להתרגש מזה ששוב יש לי את האפשרות לנהוג בתוך הרכב שהוא שלי. כמה שרציתי לנהוג בו בחזרה הביתה.
מקס התיישב לצידי ומיהר להדליק סיגריה. עם הנשימה הכבדה שלו, הדבר האחרון שהיה צריך זה סיגריה. הוא עצבן אותי.
תפסתי בבדל שהיה בפה שלו וחטפתי אותו ממנו. המום כמו ילד קטן שהרגע לקחו לו את הצעצוע האהוב, הוא הביט בי במבט מופתע ועם זה מרתיע. "אתה פצוע!" רטנתי בכעס.
"מה הקטע של הדאגה? את אמורה לשמוח..." , "אני לא צריכה שימותו לי מול העיניים" הבהרתי, מנסה לשכנע את עצמי שזאת הסיבה שפעלתי כך. "מתחשב!" סינן בציניות ושלח את ידו בחזרה אל הסיגריה. מפוזרת, לא יודעת כיצד למנוע זאת, בטיפשותי לקחתי את הסיגריה והתחלתי לעשן אותה. מקס רק גיחך ושקע אל תוך המושב, לוקח נשימה עמוקה.
