בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
You got a cold, cold heart You build a house of cards I know all your secrets I know all your lies I know where you keep 'em Buried deep inside No, you can't hide Your secrets and lies
Ruelle - Secrets and Lies
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אופוריה. כך בדיוק זה הרגיש. ראשי הסתחרר, כאילו נכנסתי לטרנס, גופי ריחף כמו נוצה מהסיפוק שהתפוצץ בתוכי, ורק ידיו של מקס היו אלה שהחזיקו בי מליפול.
הלב דפק במהירות, משאיר חום עז בכל הגוף. ניתקתי את שפתיי משלו, לוקחת צעד אחורה וסוקרת את פניו.
הוא העביר קלות את לשונו על שפתיו, כאילו נהנה משארית הטעם, ומשאיר צל של חיוך על פניו. בלעתי את רוקי, הגוף רעד מהמשיכה העזה שהרגשתי כלפיו.
רציתי לנשק אותו שוב.
"אן?" קול מוכר להחריד נשמע מהצד, גורם לשנינו לסובב מבט אל אותו האחד. שיט!
סטיבן נעמד מלפנינו, גופו התקשה, כאילו השריש שורשים, הוא היה מבועת. כמה זמן עמד שם? שלחתי מבט אל עבר מקס, שרק גיחך בלגלוג ולקח מספר צעדם לאחור, מסמן לי לגשת אל חברי הטוב ולדבר איתו. הלחץ התגבר עוד יותר.
הרי סטיבן לא ידע שזה בחיים ובטח שלא חשב שיש בינינו משהו.
"מה לעזאזל אן?!" לחש בזעזוע, עינייו מלאות אימה. הסתכלתי עליו חסרת אונים, שוקלת את הדברים שאני עומדת להגיד.
"מה אתה עושה פה?!..איך?..." בקולו אגרסיה שהיתה מופנית אל מקס. הוא התקרב אליו מספר צעדים, אך מקס לא התייחס אליו, הוא רק נשען על הקיר והדליק לעצמו סיגריה.
הרגשתי במתח שנוצר בין השניים ואני ביניהם, עומדת לספוג את הכל.
תפסתי בכתפיו של סטיבן, גורמת לו לנתק את מבטו מהבחור, ולהסתכל עליי. לקח לו רגע להירגע.
"חשבתי שאמרת שהוא נהרג..." הסביר באי הבנה, הנהנתי קלות, "כך חשבתי בהתחלה..." עניתי. נראה היה שזה לא שיכנע אותו.
"הוא מסוכן לך!" רטן ואני לא ידעתי איך להגיב. הרגשתי אשמה מסויימת כלפיי איך שהרגיש. אכזבה השתקפה בפניו, כאילו הרגע הכנסתי לו סכין בגב.
