בילדותה, בתקרית לא מכוונת, הרגה את אימה. זה היה אז שאן קולינס, גילתה את היכולת שליטה בקרח.
מאז היא מתגוררת בין האנשים כשסודה מוסתר. היא בטוחה שיכולה להיות בדיוק כמו כולם, הרי אין בה רוע.
בזמן שזאת מנסה להמשיך בחיים רגילים, הגורל צופה עבורה דרך אחרת...
When I pretend, everything is what I want it to be I look exactly like what you had always wanted to see When I pretend, I can forget about the criminal I am Stealing second after second just 'cause I know I can
But I can't pretend this is the way it'll stay I'm just (trying to bend the truth) I can't pretend I'm who you want me to be So I'm (lying my way from you)
Linkin Park - Lying From You
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
צפיתי בגבו של מקס, עושה את דרכי אליו. השחלתי את ידיי תחת כתפיו, נצמדת קרוב אליו. גופו התקשה תחת המגע שלי, אך הייתי רגילה כבר לאיך שהגיב אליי. הנחתי את ראשי על גבו, ושאפתי לראותיי את הריח שלו, מנסה לקחת נשימה כמה שיותר עמוקה, למרות הצריבה בבית החזה. הרגשתי שהגוף שלי קורס ככל שהדקות עברו.
מקס הניח את כפות ידיו על שלי, המגע שלו פיזר בגופי גל של צמרמורת נעימה.
"סיימת?" שאל ואני הנהנתי בחיוב.
הוא הסתובב אליי, גורם לי לקפוא במקום, אך החיבוק שמעניק לי, ישר גורם לי לשכוח מהכל. רציתי להתייפח מבכי בזרועותיו בזמן שידו ליטפה את ראשי. הרגשתי כמו ילדה קטנה.
מקס הושיב אותי על קצה המיטה והוציא שתי תחבושות. כמו משותקת, צפיתי בכל תנועה שלו.
הוא ניגש אליי, מתיישב על הרצפה ממולי, ואוחז בכף הרגל שלי. ניסיתי לרחון את פניו, אך הוא היה יותר מדי ממוקד במה שעשה.
"אחח--..." כאב צורם תקף אותי, ברגע שהצמיד לרגל השמאלית שלי, צמר גפן עם חומר מחטא עליו. לא הצלחתי להחזיק את עצמי מלהיאנק מכאבים. רציתי לקלל ולצרוח ככל שהחומר אכל את בשרי. ההרגשה היתה כאילו שפכו עליי תמיסה חומצית. רציתי שזה ייפסק, ואם יכולתי להרביץ, סביר להניח שגם היה חוטף ממני מספר מכות. הבחור נשף קלות על הרגל על מנת להקל על הכאב. אחרי שסיים עם החיטוי, הוא החל בחבישה. הרגשתי את הזיעה מצטברת על המצח שלי, לא מצליחה להבין אם מהכאב או שאולי אני באמת גוססת.
ידיו של מקס רועדות יותר ויותר ככל שהתמקד בפצעיי, וברגע שהתקרב לירכיי, התחלתי לשים לב לזה יותר. הוא כנראה הבחין במבט שלי, כיוון שעצר לנער את אותן, כאילו זה יעצור את הרעידות. "לעזאזל-.." סינן לעצמו בשקט, אך הצלחתי לשמוע.
