עונש מוות

פרק תשיעי

"אף בי איי! תפתחו!" רובין צעקה בסמכותיות וחבטה בדלת עם האגרוף שלה.

בנסיבות פחות מלחיצות, תום כנראה הייתה חושבת על הנשיקה. כזו היא. היא חשבה על כל דבר שוב ושוב, עיבדה אותו במוחה מיליון פעמים. למזלה, רוצחת סדרתית הסתובבה חופשית בעיר שגרה בה, לכן לא היה לה זמן לחשוב על השטות הזו.

הן שמעו צעדים נמהרים מאחורי הדלת ואישה צעירה פתחה את הדלת, אולי בת עשרים וחמש, עטופה בחלוק עם שיער מבולגן. גבר חסר חולצה הציץ מאחוריה.
תום זיהתה את האישה מהתיק שקראה בנסיעה. אליס, בת עשרים וחמש, נשואה לג'ורג' מונטגומורי שאנס אותה כשהייתה בת תשע עשרה, לא נרשם אף תהליך גירושים.
"מה העניין?" אליס שאלה והסתכלה עליהן במבט מבולבל.
"אליס, אני הסוכנת המיוחדת ג'ונסון. זה מקרה חירום, אני צריכה שתגידי לי מתי ראית בפעם האחרונה את בעלך ג'ורג' ולאן הוא הלך." רובין אמרה במהירות. "מה?" אליס שאלה בבלבול.
"אני צריכה שתגידי לי מתי ראית בפעם האחרונה את בעלך ג'ורג', ולאן הוא הלך!" רובין חזרה על השאלה בתסכול.
תום תפסה בידה כדי לסמן לה להירגע אבל פנתה אל אליס גם היא. "אליס זה חשוב, זה חלק מתיק גדול שנמצא כרגע בחקירה, אז אני צריכה שתחשבי טוב טוב ותגידי לי לאן הוא הלך."
"אה..." אליס בהתה באוויר בבלבול, "הוא יצא היום בערב לבר, הוא יצא בערב, הרכב עדיין פה."
"יופי! איזה בר?" רובין שאלה אותה במהירות.
"אני לא יודעת. ואני גם טיפטיפה שיכורה, אז..." אליס החלה לצחקק בקול. רובין ותום החליפו מבטים חסרי אונים.
"גבירתי, תנסי להיזכר." רובין דחקה בה.
אליס נענעה בראשה, "אני לא זוכרת ואם לא אכפת לכן אנחנו די עסוקים פה." היא צחקקה וטרקה להן את הדלת בפרצוף.

זה היה תורה של תום להתחרפן.
"מה לעזאזל אנחנו צריכות לעשות עכשיו?! אנחנו לא יכולות לחפש בכל הברים בעיר ו-"
"תירגעי נסיכה," רובין קטעה אותה ואחזה בכתפיה, מובילה אותה לרכב. "תשבי פה, תירגעי, אני מטפלת בזה."
תום תופפעה באצבעותיה על ברכיה והסתכלה על רובין, שהתהלכה מחוץ לרכב, הבעת פניה רגועה והיא דיברה בטלפון בשקט.
היא ניתקה, חיפשה שם באנשי הקשר שלה וביצעה עוד שיחה.
היא חזרה על כל זה עוד כמה פעמים, תום כיווצה את הגבות שלה כשהיא חזרה אל הרכב.
"יש לי כתובת," רובין הזינה אותה במערכת הניווט של הרכב והתחילה לנסוע.
"איך?" תום שאלה אחרי שרובין לא הסבירה.
"הרבה מקרים דרשו את העזרה של מנהלי הברים, ואני הולכת לחלקם הרבה פעמים אז אני מכירה כמה אנשים בשכונה. זה מאוד שימושי." רובין משכה בכתפיה.
"כן, זה... בהחלט נשמע ככה." תום בלעה את רוקה. היא חיכתה שהנסיעה תיגמר, היא ידעה שהבר לא יהיה כל כך רחוק אחרת ג'ורג' לא היה משאיר את הרכב בחניה. אבל שניות הפכו לדקות ודקות הפכו לשעות, אז עד שהן הגיעו אל אותו הבר עצביה של תום היו מרוטים לחלוטין. הן נכנסו אל הבר ביחד, תום הלכה בעקבות רובין, עוקפת בדרך בחור שיכור שרכן לכיוונה. היא עקבה אחרי רובין אל הבר והסתכלה עליה בזמן שהלכה ודיברה עם אחד הברמנים, ואז חזרה ולקחה את ידה של תום, יוצאת איתה מהבר. היא שמה לב שהברמן שאיתו רובין דיברה הלך אחריהן.
הן התרחקו אחת מהשניה כשהן יצאו מהבר, תום הסתכלה על הברמן בסקרנות, מצפה לשמוע למה רובין הביאה אותו.
"וואו איך שתיכן לחוצות. אקסיות או מתח מיני? הו או שניהם!" הגבר, שנראה בערך בן שלושים, צחק בקול צרוד. רובין גלגלה עיניים, "שתוק ג'רי זה לא עניינך." הברמן, ג'רי, צחק שוב. "זה ענייני כשאת חופרת לי לשדך לך מישהי אבל לא ענייני כשיש לך מישהי?"
"אנחנו לא ביחד," תום ציינה. "בסדר מה שתגידי, למה את פה עם הגירלפרינד השווה שלך?" הוא פנה אל רובין.
"תום זה ג'רי הוא ברמן פה, ג'רי זו תום, מישהי ש-"
"אתן לא ביחד, בלה בלה בלה," ג'רי גלגל עיניים.
תום התעלמה ושלפה תמונה מהכיס האחורי של הג'ינס שלה. "אתה ראית את האיש הזה הערב?" היא שאלה אותו, והציגה לו את התמונה שלקחה מהתיק של ג'ורג'.
ג'רי הציץ בתמונה והנהן. "כן, הזמין פעמיים וויסקי ואז בחורה הגיעה, והם הלכו ביחד."
רובין ותום הסתכלו אחת על השניה. "איך היא נראתה ג'רי?" רובין שאלה אותו מהר.
"בלונדינית, שיער קצר, מאוד צעירה." ג'רי אמר אחרי השניות שלקח לעצמו כדי להיזכר.
רובין כיווצה את גבותיה, היא שלפה את הטלפון שלה והראתה לג'רי תמונה. "כן," ג'רי הנהן.
"אוקיי תודה." רובין לחצה על ידה של תום, שהנהנה כלפיה.
"תודה על העזרה שלך אדוני," תום הנהנה לכיוונו של ג'רי ואז מיהרה אל רובין.
"איזו כתובת להכניס לפה?" תום הצביעה על מערכת הניווט של הרכב כשנכנסו אליו.
רובין אמרה לה את הכתובת. "זו הכתובת של וובר, האחיות." היא הסבירה לה. "זוכרת איך אמילי לא דיברה איתנו בכלל? הראיתי לג'רי תמונה שלה, הוא אומר שזו היא."
תום הנהנה, משהו במוח שלה לא התחבר, והיא התעמקה בזה בעודה מסתכלת על הבניינים מחוץ לחלון הרכב חולפים לנגד עיניה.
הזגוגית החלה להתכסות בטיפות מים כשגשם החל לרדת. רעש הגשם כנגד החלון עזר למוח שלה להתפקס והיא ניסתה לקשר את הרמזים במוחה פעם נוספת.