שלי לתמיד, ניית'ן//גמור

פרק עשירי - הסוף

אני יודע שהספר די קצר אבל אין לי כל כך זמן לעשות אותו ארוך יותר... מצטער.

הם החזיקו ידיים, מטיילים בשבילי קליפורניה, ניית'ן הרגיש בנוח לשם שינוי, הוא לא הרגיש מאוים או מפוחד, הוא היה פשוט מאושר.

זה היה יום מדהים, הם פשוט הלכו, דברו, וצחקו. היום הזה לא יכל להשתפר, הם אכלו ביחד גלידה, עשו קניות, ראו סרט בקולנוע. הם היו פשוט שמחים להיות יחדיו, תחושה שהם לא הרגישו כבר הרבה זמן. הם נהנו מכל רגע.

אשטון חייך ועצבן את הקטן, הקטן מיהר להכות אותו, הם צחקו והמשיכו ללכת יחדיו, זה היה יום כל כך שקט ונחמד, שלא היה נדמה שמשהו קיצוני יקרה. הם התיישבו על ספסל מחובקים חזק ואשטון ליטף ברוך את שיערו של הקטן.

פניהם התקרבו אלה לאלה ואשטון רכן אל הקטן.
"אני אוהב אותך." אשטון הכריז ונישק את הקטן ברכות, ניית'ן שיתף אתו פעולה ולא התנגד. הם התנשקו עד שנגמר להם האוויר והם התנשמו וחייכו. אשטון ליטף את לחיו של הקטן עם אצבעו והביט בו בחום.
"בוא נלך." הוא משך את הקטן.

הם נסעו חזרה לביתו של אשטון. אשטון הוביל את הקטן במהירות אל חדרו ונישק אותו בחוזקה, הוא הכניס את לשונו לפיו של הקטן וניית'ן נבהל תחילה, אך מהר מאוד הוא התמסר לנשיקה ונישק חזרה בהתלהבות. אשטון ליטף את גבו של הקטן מבעד לחולצתו והמשיך לנשק אותו בחוזקה.
"אתה כל כך יפה." הוא החמיא לקטן.

אשטון הוריד את חולצתו של הקטן בתנופה, ולאחר מכן הוריד את שלו. ניית'ן הפשיט את אשטון ממכנסיו והכניס את לשונו לפיו. אשטון חייך ובתמורה הוריד לקטן את מכנסיו שלו והמשיך ללטף את גבו.

שריקה חזקה חתכה את האוויר.

הקליע פגע במטרה. הוא לא פיספס דבר.

אשטון שמע את הקטן נאנק וחזו החל להתכסות בדם. דמעות עלו בעיניו הכחולות של הקטן.

"אשטון, אני אוהב אותך." הוא אמר ונפל על אשטון בחוזקה. אשטון חיבק אותו חזק ודמעות ירדו בעיניו האפלות. הוא ליטף את ראשו של הקטן וקבר את ראשו בצווארו.

"גם אני אוהב אותך קטנצ'יק, יותר מכל דבר אחר." הוא מלמל באוזנו וקרס.

"עשיתי את זה בוס."
"טוב מאוד, התשלום אצלי."
"אני בא." הוא חייך. "מצטער ילד."