Chapter 3 - Love

1.8K 167 54
                                    

טאהיונג פקח את עיניו

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

טאהיונג פקח את עיניו. הראייה שלו מטושטשת אבל אז זה נהיה ברור. הוא הסתכל מסביב, מבולבל. לקח לו חמש דקות כדי להבין שהוא נמצא בחדר שלו, בבית שלו. הדבר האחרון שהוא זוכר זה שהוא שתה את הטקילה שלו. אולי את שלושת השוטים שהוא שתה.

הראש שלו הרג אותו, הכאב ראש הרג אותו. טאהיונג נשכב על הישבן והתחיל לרכך את ראש בעזרת ידו. הוא לא זוכר איך הוא הגיע הביתה, אבל תודה לאל שג'ונגקוק לא נמצא בחדר עתה. אולי הוא הלך לעבודה, טאהיונג חשב. הוא הכריח את עצמו לזכור מה קרה אמש אבל לא יכל.

הוא זכר את הברמן עם העור החיוור, בחור שצעק עליו, ג'ונגקוק שמוריד את חולצתו. רגע, ראשו חזר לפעול. הוא הסתכל על עצמו, הוא לבוש, עדיין מסריח מהשתייה שנשפך עליו. הוא נאנח בקלות.

הכאב שלו התחיל לכאוב שוב, אבל באיזה שהוא צורה הוא נזכר... לאט. הכל מתחיל לחזור אליו. ובכל דבר, הכוונה היא בהכל. מהמועדון עד לדברים שהוא אמר לג'ונגקוק בחדר האורחים. טאהיונג קם וניגש לחדר האמבטיה לשטוף את פניו.

"לעזאזל עם זה." הוא קילל את עצמו.

"פאק!" הוא שפך את המים לפניו באגרסיביות, איך הוא יכל לדבר אל ג'ונגקוק כאילו היה זר בזמן שקשקש דברים. הוא אפילו דיבר איתו על הגירושים, והחלק הכי נורא שהוא נתן לג'ונגקוק לראות אותו בוכה. הוא בכה את ליבו לפניי ג'ונגקוק.

"לעזאזל!" הוא קילל את עצמו בפעם השלישית. אבל זה היה מאוחר מידי. הוא כבר סיפר לג'ונגקוק, וג'ונגקוק כבר יודע. מאוחר מידי להתחרט, אין דבר שהוא כבר יכול עכשיו. אז הוא החליט לקחת מקלחת ארוכה. מנסה לקרצף את הטעויות שהוא עשה אמש.

אחריי המקלחת הארוכה, טאהיונג החליט לבדוק את הטלפון. היו שם מלא הודעות ושיחות שלא נקראו. הוא קרא את ההודעות אחד אחריי השני.

_

בעלי:

אני כבר במסעדה.

איפה אתה? אני מחכה כבר רבע שעה.

טאהיונג?

תגיד לי לפני אם אתה לא מתכנן להגיע. אתה גורם לי להיראות כמו אידיוט מחכה לך כבר שעה.

Broken | TaekookWhere stories live. Discover now