"מה היא אמרה לך?" ג'ימין לקח מושב, לצד טאהיונג. מאחר ושאר העובדים הגיעו, ג'ימין מתרשל, רק לרגע. "תפסיק עם היחס הזה, היא באה רק להתנצל, זה הכול," טאהיונג חייך. "התנצלות? באמת? אתה מאמין לה?" וברור שג'ימין לא. "ובכן, היא בכתה אז אני מנחש שכן," טאהיונג ענה לו. "אני לא מאמין לה. אני מתערב שהיא מנסה לגרום לך לרחם עליה או משהו." ג'ימין אמר לו. "היא נשמעה אמיתית." טאהיונג שיכנע אותו. "זה מה שאני אוהב בך טאה, אתה רואה את הטוב באנשים. אפילו שלא מגיע להם." טאהיונג רק הניד בראשו. הוא לא חושב ככה.
"אז, מה זה מה שרצית לדבר עליו שזה היה כזה חשוב?" ג'ימין שאל. "נכון! כמעט שכחתי, ג'ין הולך להיות עסוק הרבה זמן, אני צריך לדבר איתו על משהו..." טאהיונג שאל.
"בוא נלך למטבח."
||
"אז... אני יכול?" טאהיונג שאל את ג'ין שהסתכל עליו בלי הבעה. "מתי זה שוב?" ג'ין שאל. "מחר בערב." טאהיונג ענה עם קול רך. "ברור אין בעיה. אני אסגור לאורחים בשבע וחצי אז אתם תוכלו להגיע בסביבות שמונה, אבל אני עדיין אסגור בעשר." ג'ין אמר בנורמלי. טאהיונג שמח שג'ין הסכים אבל הוא מרגיש רע שהוא צריך לסגור מוקדם בגללו.
"אני מצטער שאני צריך לגרום לך לסגור מוקדם בגללי. אני מקווה שזה לא יעשה רע לעסקים שלך." טאהיונג התנצל. "ובכן, לשכור לך זה גם עסקים נכון? אותו דבר." ג'ין אמר בחיוך. מנחם את טאהיונג שזה לא עניין גדול אחריי הכול. "אפילו אם אתה לא משלם אני עדיין יעשה את זה בשבילך." ג'ין מילמל לעצמו. "מה?" טאהיונג שאל, הוא יכל לראות את שפתיו של ג'ין נעות אבל הוא לא הבין אז הוא שאל כדי שיענה.
"מה? אוו רק אמרתי שאני צריך למלא את המצרכים למחר." ג'ין אמר עם צחוק.
"אנחנו מילאנו אותם היום, על מה אתה מדבר?" ג'ימין אמר והצחוק של ג'ין בדיוק ירד דרגה.
ג'ין היונג מתנהג מוזר גם, אני ממנחש שלשחק אותה מוזר זה הטרנד היום.
"אוקי, אז כמו שאמרתי, זה לא עניין גדול. אתה יכול לשכור אותה למחר בערב." ג'ין אמר והסתכל על ג'ימין שהביט בו עם הבעה של 'מה זה היה עכשיו'. טאהיונג הסתכל על ג'ין ואז על ג'ימין ובחזרה לג'ין, משהו קורה אבל הוא החליט להתעלם מזה. ג'ימין וטאהיונג עזבו את המטבח לתת לג'ין מרחב וגם, הייתה הזמנה שהגיע אז הוא היה חייב לבשל וטאהיונג לא ישרוד במטבח אז הוא לווה לבחוץ על ידי ג'ימין.
"אתה בא גם בסדר? תביא את יונגי היונג גם." טאהיונג אמר לג'ימין וזה הגיב עם הנהון. "אם כבר מדברים על יונגי היונג, הוא בסדר?" טאהיונג כבר מת לשאול את ג'ימין לגביו. "למה אתה מתכוון? ברור שהוא בסדר." ג'ימין ענה. "אני לא יודע, הוא נראה, שונה מאז המסיבה. הוא לא מדבר הרבה יותר והוא תמיד נראה עמוק במחשבות או משהו..." טאהיונג הסביר. יונגי הוא לא אדם שמרבה לדבר אבל לא ככה. זה שונה, בזמן הזה וטאהיונג לא אוהב את זה. "הוא כנראה עייף. וגם יש לו הרבה משמרות לילה בכל מקרה." ג'ימין הרגיע את טאהיונג וחייך. אבל האמת היא, ג'ימין גם שם לב לשינוי התנהגות של יונגי.
מתוך חשיבה שהסיבה עשויה להיות נכונה, טאהיונג הנהן עם הראש, מקווה שג'ימין צודק. אולי יונגי עייף אחריי הכול.
||
טאהיונג נוסע יחד עם ג'ימין ויונגי בגלל שהוא יותר מידי עצלני לנהוג אז הוא ביקש מג'ימין. אל תטרחו לשאול את יונגי לנהוג, הוא יותר מידי עצלני לזה. במזל יונגי הסכים ללכת למרות שאינו התלהב בהתחלה אבל טאהיונג באמת רוצה שהוא יהיה שם, מקווה שזה יגרום למצב רוח שלו להשתפר. ג'ין בירך אותם עם חיוך חם. בדיוק כשהם הגיעו, הוריו ונאמג'ון גם הגיעו. כולם נכנסו יחד ולקחו מושב. מבפנים היה מעוטר ויפה עם בלונים ופרחים ואימו של טאהיונג מאוד אהבה את זה. ארוחת הערב היא כמובן ליום הולדתה המאוחר אחרי הכול.
"מנחש שזה כולם." ג'ימין הודיע לג'ין.
"לא מהר מידי." אימו של טאהיונג אמרה ואז שתי שניות לאחר מכן הדלת נפתחה. החמים של טאהיונג וג'ונגקוק נכנסו, גורמים לליבו של טאהיונג לפעום במהירות. הוא לא ציפה שג'ונגקוק יהיה כאן בכלל. ההורים שלו ונאמג'ון לא אמרו לו כלום. "מעולה..." ג'ימין אמר לעצמו אבל יונגי וטאהיונג שמעו. טאהיונג הביט לידיו ויונגי הסיט את מבטו מכולם כולל ג'ימין. יש לו תחושה שהוא ישנא את הארוחה. "היית צריך להתלבש יותר טוב," טאהיונג אמר לעצמו. לפתע הוא דואג שג'ונגקוק אמור למצוא בו לבוש רגיל מידי. "תפסיק עם זה אתה נראה בסדר." ג'ימין לחש לטאהיונג ויונגי ניסה את הכי טוב שלו לא להסתובב.
"מקווים שלא איחרנו." אימו של ג'ונגקוק אמרה לאחר שנשקה ללחייה של אימו של טאהיונג. "לא, באתם בדיוק בזמן." אימו של טאהיונג אמרה לה ושאל אותה לשבת לידה. מה שאומר שג'ונגקוק ישב ממש מול טאהיונג.
אוו בבקשה לא!
"אכפת לך אם אני ישב כן?"
_________________________________________________________________________________________________
אני ליטרלי בהלוויה לאמא של אבא שלי, היא נפטרה היום בגיל 100 ומשהו. היא נוצרייה וגרה באתיופיה. בכל מקרה אנחנו עושים הלוויה נוצרית כי כאילו דה. אמאלה אני הייתי עצובה על אבא שלי, ברצינות. הוא לא היה מוכן לבכות לידנו ואמאלה זה שובר לי את הלב רק לחשוב על זה. זיכרונה לברכה❣!!
אוהבת אתכם מאודד❤❤❤!!!!!!
YOU ARE READING
Broken | Taekook
Fanfiction"אל תגיד לבעלי, אבל אני הולך לבקש ממנו להתגרש ממני." טאהיונג השתוי אמר לג'ונגקוק... שהוא בעצם בעלו. התחיל: 25 באפריל 2020 גמור: 27 בינואר 2021 קרדיט לי על הכריכה. כל הזכויות שמורות ל- ongiepills. תרגום: BTStaekook17.
