epilogue

1.6K 115 54
                                    

טאהיונג נהם כאשר אור הבוקר חדר דרך הווילונות ישירות לעיניו. הוא נאבק כך שהסתובב לצד השני ורצה להתכרבל עם ג'ונגקוק אבל הוא לא היה שם. טאהיונג המשיך להשאיר את עיניו עצומות כאשר הזיז את זרועו מסביב המיטה וגם מתחת לכרית, מנסה לחפש אחר ג'ונגקוק. ואז הוא פקח את עיניו.

הוא הסתכל סביב החדר, מחפש אחר בעלו. הוא ראה את דלת החדר שינה שלהם לא סגור כמו שצריך.

"קוקי?" טאהיונג קרא.

"קוקי!" הוא קרא שוב.

טאהיונג נאנח ונפל חזרה למיטתו.

הוא רצה לחזור לישון אבל היה יותר מידי קר אז הוא עצם את עיניו. לא עבר זמן רב ודלת החדר נפתח כיוון שג'ונגקוק בעט בחוזקה. טאהיונג קפץ, מבהלה.

הוא ראה את ג'ונגקוק עם השיער הפרוע שהוא מחזיק מגש והחדר התמלא בריח מרענן של בייקון עם ביצה מבושלים. טאהיונג חייך.

"אני כלכך מצטער שהערתי אותך, אני לא התכוונתי לבעוט בזה כזה חזק." ג'ונגקוק אמר ושם את המגש על המיטה בעדינות, שלא ייפול דבר.

"אני כבר הייתי ער, אתה לא הערת אותי." טאהיונג חייך והלך קרוב למגש.

"בוקר טוב בייבי," טאהיונג נשען קרוב כדי לנשק את אותו אבל ג'ונגקוק התעלם מזה בשובבות. "ריח בוקר..."

"קוקי!" טאהיונג החמיץ פנים.

"אני צוחק לאב," ג'ונגקוק צחק ונשען קדימה. "בוקר טוב ג'ון." הוא אמר אחריי שנישק את טאהיונג.

זה הרגע שטאהיונג חיי בשבילו. ג'ונגקוק מתגרה בו ומראה לו את אהבתו אחריי שמנע מזה תקופה. אחריי המקרה בבית החולים, ג'ונגקוק שיכנע את טאהיונג לחזור חזרה הביתה וטאהיונג הסכים. לא שהוא היה צריך להשתכנע.

טאהיונג עדיין הרגיש רע כלפיי ג'ימין ויונגי, הוא התפרץ למקום שלהם לכמה שבועות במהלך משבר הנישואים שלו. הוא לא רצה שג'ימין יחשוב שהוא שכח ממנו ויונגי עכשיו שהוא וג'ונגקוק בסדר אחד עם השני.

כתוצאה מכך, הוא תמיד הזמין את ג'ימין ויונגי לביתו לפחות פעם אחת בשבוע כדי לאכול ארוחה ביחד, אבל הם היו צריכים לסדר עם הלוח זמנים של יונגי מאחר והוא עובד במועדון.

טאהיונג ראה את ג'ין מפעם לפעם, הוא התכוון לזה שהוא אמר שהחברות שלהם חשובה לו, אבל ג'ין כמו שהוא, התנהג כאילו דבר לא קרה והמשיך להמציא בדיחות מצחיקות לטאהיונג אבל מפעם לפעם, ג'ימין תפס את הבוס שלו בוהה בטאהיונג בחיבה ובאותו זמן בעצבות.

כאילו להסתכל על מישהו שאתה אוהב כלכך קרוב אבל כלכך רחוק, שאינו ניתן להשגה.

יונגי אמר שהגיע הזמן שטאהיונג סוף-סוף עזב אותם לבד, הוא התלונן שלא היה לו זמן לבד עם ג'ימין שטאהיונג עוד חיי איתם. טאהיונג שרבב את שפתיו שהוא שמע את זה והיה זמן שהוא חשב שהוא נטל לג'ימין ויונגי לנקודה שיונגי אמר את זה אבל אז בכל פעם שהם באו לארוחה, למרות שיונגי התלונן על כך שוב ושוב, הוא היה גם שואל את טאהיונג אם ג'ונגקוק מתייחס אליו נכון.

Broken | TaekookWhere stories live. Discover now