"אל תגיד לבעלי, אבל אני הולך לבקש ממנו להתגרש ממני."
טאהיונג השתוי אמר לג'ונגקוק... שהוא בעצם בעלו.
התחיל: 25 באפריל 2020
גמור: 27 בינואר 2021
קרדיט לי על הכריכה.
כל הזכויות שמורות ל- ongiepills.
תרגום: BTStaekook17.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה שבת אחר הצהריים. טאהיונג בדיוק סיים לעזור ליונגי ולג'ימין לנקות את הבית. יונגי ניגש לחדר שלו כדי להחליף בגדים כיוון שהוא צריך ללכת לעבודה בקרוב, וג'ימין בחדר האמבטיה. טאהיונג פתח את התיק והוציא משם את הטלפון שלו. הטלפון שלו היה שקט וכבוי. הוא לחץ על כפתור הפתיחה אבל המסך עדיין היה חשוך.
אין פלא, הסוללה נגמרה. איפה המטען שלי, אני יודע שהבאתי את זה.
הוא חיפש עמוק בתיק ומצא אותו לבסוף, כפי שנראה, המטען והאייפודס שלו מאוד חשובים לו. הוא לא ילך לשום מקום בלעדיהם, הוא תקע את המטען בקיר, ובדק שוב את הטלפון רק כדי לראות שהסוללה נטענת, ואז הניח אותו.
טאהיונג שנא את זה שלא יכל לעשות כלום. לא היה שום דבר שיכל להסיח את דעתו מלחשוב על בעלו.
איך הוא? האם הוא אוכל? איך היה היום שלו היום? האם הוא עם ליסה...
הלב שלו כאב על המחשבה של ג'ונגקוק וליסה ביחד. טאהיונג אהב את בעלו, הוא אהב אותו עוד מתקופת התיכון. ג'ונגקוק הוא האהבה האמיתית הראשונה שלו, הוא מעולם לא חשב שהוא יתחתן עם ג'ונגקוק.
הא ניער את ראשו, הוא לא רוצה לחשוב על ג'ונגקוק עכשיו, אבל ראשו לא שיתף פעולה.
_
"ג'ונגקוק,ברוך הבא הביתה, איך היה היום שלך?" טאהיונג קם וניגש לג'ונגקוק שמשחרר את העניבה שלו. הוא לקח את תיק המסמכים והניח אותו על הספה. "זה היה בסדר, עסקים כרגיל." הוא ענה והתיישב וטאהיונג התיישב לצידו.
"תרצה להתקלח קודם? אני יכול לחמם את האוכל," טאהיונג שאל. ג'ונגקוק באמת נראה עייף ולחוץ. "תודה בייב, אבל אכלתי כבר לפני שהגעתי הביתה, אני אתקלח ואנוח, אוקי?" ג'ונגקוק ענה. הוא נתן נשיקה קטנה על צד הראש של טאהיונג לפני שהלך לחדר שינה.
"אבל חיכיתי לך, אני רוצה ששנינו נוכל ארוחה..."
זה היה תחילת השינוי של ג'ונגקוק. לאחר זמן זה נהפך לתדירות כאשר לא אכל ארוחה, וטאהיונג תמיד אכל לבד. הם אפילו רבו פעם אחת וג'ונגקוק קרא לו אגואיסט שרצה שיאכלו ארוחה יחד והאשים אותו שלא יכל להבין.
"ג'ונגקוקי, אני כבר הכנתי ארוחה, למה שלא תעלה להתרענן בזמן שאני אחמם את האוכל?" טאהיונג אמר. "אני לא רעב, אני רק רוצה להתקלח ולישון. אני באמת עייף." ג'ונגקוק הוריד את המעיל. "אבל אני הכנתי את האוכל ועבר זמן מאז שאנחנו ביחד." טאהיונג עדיין ניסה.
"נוכל מחר, בסדר. אני מאוד עייף." ג'ונגקוק הרים את המעיל שלו והתכוון לעלות למעלה. "ג'ונגקוקי, לפחות אם אתה לא רעב אז תצטרף אליי, אני לא אכלתי כל היום וחיכיתי לך שנאכל ארוחה-"
"איזה חלק של אני עייף אתה לא מבין! אמרתי שנאכל מחר! אני בדיוק חזרתי מהעבודה! אני עייף! אתה לא יכול פשוט להבין אותי, כמה אגואיסט אתה יכול להיות!" ג'ונגקוק זרק את המעיל שלו, זה כמעט פגע בטאהיונג, ההבעה של ג'ונגקוק באמת הייתה עצבני. הוא כלכך לחוץ מהעבודה ואולי יש לו יותר מידי על הראש שהוא הוציא את כל העצבים שלו על טאהיונג.
טאהיונג התכווץ שג'ונגקוק הרים את הקול שלו. הוא מעולם לא שמע את ג'ונגקוק מרים את הקול שלו לפניי. זה היה יותר מידי לשאול? האם הוא דחף את זה יותר מידי? הוא פשוט רצה לבלות זמן עם ג'ונגקוק. הוא לא בילה איתו כבר תקופה וחיכה לבעלו עד שעות הלילה, רק כדי להיות איתו לפחות חמש דקות.
ג'ונגקוק עלה למעלה, משאיר את טאהיונג בסלון. הוא סגר את הדלת כלכך חזק שזה נשמע בכל הבית. טאהיונג הרים את המעיל של ג'ונגקוק אבל במקום הזה נפל על ברכיו, הדמעות שלו התחילו לרדת אחד אחריי השני וכרגע, הוא בוכה על מעילו של ג'ונגקוק.
_
"טאהיונג, אתה בסדר?" הקול של ג'ימין החזיר את טאהיונג למציאות. מחשבותיו גלשו לזיכרונות ישנים שלו עם ג'ונגקוק שהוא לא שם לב שהוא בעצם בוכה. הוא ניגב את דמעותיו ונתן לג'ימין חיוך חלש. ניסה להראות שהוא בסדר.
ג'ימין דאג לטאהיונג אבל לא רצה לדחוף אותו לספר. ג'ימין מאוד כועס על ג'ונגקוק בצורה קיצונית. במשך עשרים וארבע שעות הוא ראה את טאהיונג יותר מכמה שיכל לספור ושנא את ג'ונגקוק על זה. הוא התפלל שבכלל לא יתנגש בג'ונגקוק בזמן הקרוב בגלל שהוא מרגיש שהוא צריך להכות אותו כלכך חזק שיחזיר אותו לעבר לתקן את הטעויות שעשה.
"אוקי, בוא נלך. למה שלא תבוא, תינוק בכיין?" יונגי צץ מהחדר עם תיק בגב, טאהיונג נתן לו את המבט של 'אני לא תינוק בכיין' אבל יונגי פשוט התעלם. ג'ימין פשוט צחק מלצפות בחבר שלו ובחבר הכי טוב שלו. מהעיניים שלו, נראה שהם מסתדרים טוב.
ג'ימין בכנות התפלל שטאהיונג יהיה בסדר. לפחות הוא ויונגי יוכלו לארח לו חברה ולהסיח את דעתו מלחשוב מי שנקרא בעלו. טאהיונג קם, לקח את הטלפון שלו שלא היה לו מספיק סוללה, והלך לרכב.
טאהיונג החליט לא לחשוב על ג'ונגקוק. הוא שיכנע את עצמו להיות חזק.
הוא יהיה בסדר בלעדיי, אפילו אם אני לא באזור הוא יסתדר, יש לו את ליסה...
טאהיונג חשף זיכרון עם ג'ונגקוק. ונראה שהוא מעוניין לשחרר את ג'ונגקוק ממנו אחת ולתמיד, מה דעתכם? כדאי לו פשוט להתגרש ממנו ולעבור הלאה? מקווה שאהבתם❤. נ.ב: לצערי/לשמחתי הרב, חוזרים לבית ספר..המערכת שלי חזרה וזה אומר, ללמוד לבגרויות שנשאר לי. אני יהיה מאוד עסוקה בשלב הזה עד לאמצע החודש, אז כנראה שלא יהיה לי זמן לתרגם פרקים ולהעלות אותם. אני ממש מצטערת ומקווה שזה יגמר כמה שיותר מהר, אוהבת מלא!❤
