פרסי וג׳ייסון בהוגוורטס

‏הארי

‏אחרי שהאישה הזאת,אמא של פייפר ‏אמרה לנו להירגע באמת הרגשתי רגוע יותר. ‏אחרי כמה זמן הבנתי זה עובד בעצם כמו אימפיריוס. ‏זה בעצם גרם לי ‏להרגיש רגוע למרות שלא באמת הייתי רגוע. נראה היה שגם החצויים והילדים החדשים לא מושפעים. הרגשתי כעס;למה הם חושבים שהם יכולים לכשף אותנו בכלל? נעצתי בהם מבט זועם. היה נדמה לי שהם מבחינים בזאת. היה נראה שכולם (רק הקוסמים) עדיין רגועים וכלל לא מבחינים בכישוף. הייתי רוצה לומר להם על זה אבל זה היה נראה מחשיד מידי. אז אחרי שגברת וויזלי ״קנתה״ את ההסבר הבכלל לא אמין שלהם הלכנו לקניות. מייד כשיצאנו מגרינגוטס הלכתי אל רון והרמיוני. שאלתי אותם על הכישוף אבל הם בכלל אמרו לי שהם לא הבחינו בו עד שהבאתי לידיעתם עליו. הם היו המומים. טוב אז המשכנו ללכת ולבינתיים אבא של ג׳ייסון אמר:״השרביטים שלהם נהרסו בפיצוץ שהחריב את בית ספרם אז נצתרך לקנות להם שרביטים חדשים.״ הייתי מופתע כי הרי,איך הם הצליחו לעשות כל מיני קסמים מבלי שרביטים. היה נראה שגם הרמיוני חשבה כמוני אבל רון לא הבין את המוזרות בזה. אז הלכנו קודם כל לאוליבנדר כי היה צריך לקנות להם קודם כל שרביטים. אז אוליבנדר כמו שהיה אצלי בהה בהם בעיניו הכסופות,המטרידות מבלי למצמץ. לבסוף הוא אמר:״אני אחפש לכם שרביטים.״ הם הסכימו והוא פנה למדפים המאובקים. הוא הושיט לילדה הכי מבוגרת שנוספה איכשהו לכספות שלהם בגרינגוטס. השרביט שלה העלה ניצוצות. פתאום היא שמטה אותו ואמרה:״אחרי שהוא העלה ניצוצות הוא התחמם ושרף אותי.״ ״מעניין.״ אמר אוליבנדר. הוא הושיט לה שרביט אחר והפעם השרביט הדליק בקצהו להבה כמו מצית מוגלגי. אוליבנדר והיא אמרו ביחד:״זה השרביט המתאים.״ אחר כך ניגש כהה העור אל אוליבנדר. אוליבנדר הושיט לו שרביט ואמר לו לנופף בו. הוא נופף בו ויצא מתוכו ערפל אפור שהדיף ריח של ריקבון ועובש. אוליבנדר אמר לו שהוא יכול לנסות שרביט אחר אבל הוא אמר שנראה לו שהשרביט מתאים לו. מעניין מה זה היה הערפל המוזר הזה? שאלתי את עצמי. אחר כך ניגשה הילדה עם פסי הצבע בשיער לאוליבנדר. גם לה הוא הושיט שרביט והיא פוצצה את החנות. אנ׳לא יודע איך לא נבהלתי אבל הרמיוני ושאר הוויזלים ממש נבהלו. היה נראה שרק שרביט אחד שרד את הפיצוץ אז אוליבנדר הושיט לה אותו. היא מילמלה איזה מילה,בהר מולה סמל ושרביטה אאיר באור לבן מסנוור,החנות התחילה לתקן את עצמה והילדה התעלפה. אוליבנדר אמר שזה השרביט המתאים לה וככה פחות או יותר המשיכה חלוקת השרביטים. היו ארבעה מקרים שמשכו את צומת ליבי במיוחד:1.)כשהנערה הראשונה קיבלה את השרביט עלה קצהו באש וגם כשליאו קיבל את שרביטו הוא עלה באש בדיוק באותה צורה. 2.) כשהילד כהה העור קיבל את שרביטו התנחשל סביבו ערפל אפור וכך היה גם אם ניקו. 3.) הילדה עם הצבע בשיער שפוצצה את החנות ואז הרכיבה אותה מחדש,התעלפה ואחרי כמה דקות קמה והמשיכה להתנהג כאילו לא קרה דבר. 4.)אולי אני פראנואיד אבל נראה היה שככל שפרסי וג׳ייסון חיבבו אחד את השני השרביטים שלהם לא אהבו את זה. כשהם קירבו את שרביטיהם השרביט של ג׳ייסון התחיל להעלות ניצוצות שנראו כמו ברקים קטנים והשרביט של פרסי התחיל להשפריץ מים כמו מזרקה. טוב,אז אחרי שהם כולם קנו שרביטים חדשים הלכנו לקנות את שאר הדברים שצריך להביא להוגוורטס. כשהם (פרסי וחבריו) ראו שיש ניבוי עתידות הם ממש התחלחלו. חלק ממני,כנראה החלק הנקמני ששנא את פרסי וחבריו רצה להשאיר אותם ככה אבל בסוף החלק השני שלי ניצח כך שבעצם ניגשתי אליהם ואמרתי:״פרו״פ טרלוני היא שרלטנית אחת גדולה,היא כל שיעור גילוי עתידות מאז השנה השלישית מנבאת לי מוות בייסורים ועד עכשיו אני בריא כמו שור,נכון?״ לאט לאט הם נרגעו. לא ממש הבנתי למה הם עושים כזה עניין משיעור גילוי עתידות. המשכנו בקניות. אז קנינו הכל וחזרנו לבית בלק המדכא. גברת וויזלי אמרה לחדשים איפה הם יישנו לבינתיים עד שנלך להוגוורטס,אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון......