פרק 3
"ו.. הגענו." נכנסתי לביתי, הארי אחרי. הנחתי את המפתח במקום הקבוע שלו, על יד דלת הכניסה, כך שאני תמיד רואה אותו ולא שוכח לקחת איתי מפתח כשאני יוצא מהבית.
"וואו, הבית שלך גדול.." הוא החמיא, וחייכתי כתגובה. זה לא היה בית כל כך גדול בעיניי, אך גם לא קטן. בית ממוצע. להרבה תלמידים מבית הספר שלו יש בתים גדולים פי שניים ושלושה מהבית שלי, אבל זה משהו שהוא יגלה עם הזמן.
"לואי, אתה לא תאמין.." לנה ירדה מהר במדרגות, מבטה מרוכז בטלפון שלה, וכשקלטה את הארי כמעט מעדה במדרגה האחרונה.
"או, היי הארי." היא אמרה, נראית מבולבלת. היא החליפה את מבטיה בין שנינו, כנראה מנסה להבין את הסיטואציה.
"יש לי לשירותים.. לואי, גם לך יש." היא תפסה בידי ולקחה אותי לכיוון השירותים.
"למה הוא פה?" היא ישר תקפה. היא נראתה מעוצבנת, אולי זה לא היה רעיון טוב להיפגש איתו ישר אצלנו.
"אנחנו תכננו להכין שיעורי בית ביחד.."
"כן בטח, אתה אף פעם לא מכין שיעורי בית!!" היא קטעה אותי וגילגלה את עינייה בעצבים.
"אם זאת עוד אחת מהתוכניות שלך כדי לעצבן אותי..."
"לנה, אני ואת אולי לא תמיד מסתדרים, אבל למה שאני אעשה דבר כזה כדי לעצבן אותך?" הרמתי את הקול מעט, אך לא מספיק בשביל שהארי ישמע מחוץ לשירותים. היא נאנחה בשקט.
"אני בסך הכל מנסה להיות חברותי. להכיר את הבן אדם.. הוא חדש, אין לו כאן הרבה חברים." הסברתי לה בפשטות. "חוץ מזה שהיילי רובין מחליפה את המורה בתקופה הקרובה, אז כן. אני כן עושה שיעורי בית" המשכתי, מדגיש את הכן ושילבתי את ידיי, מרוצה מהתשובה שלי.
"טוב נו.. אבל אם אני אגלה שזאת הייתה תוכנית מגעילה נגדי.."
"אין שום תוכנית נגדך, לנה! העולם לא סובב סביבך וסביב הארי סטארס"
"זה סטיילס" היא סיננה בעצבים, ואני גיחכתי. היה נראה שהיא השתכנעה, כי לאחר מכן יצאנו מהחדר ביחד.
"אה, ותזמיני לנו פיצה" זרקתי לעברה בזמן שהתקדמתי במהירות להארי, לא מחכה לתשובה או תגובה ממנה. "אתה בא?" שאלתי אותו, והוא הנהן. הובלתי אותו למעלה אל החדר שלי.
..
"נו לואי, נשארו לנו רק שלוש שאלות!!" הארי רטן וצחקק.
"שלוש שאלות יותר מידי!" נשכבתי על המיטה בעצבים. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהכנתי שיעורי בית. חשבתי שאצליח בקלות להסיח את דעתו של הארי ולגרום לו לדבר איתי במקום ללמוד, אך התבדיתי. הארי לוקח ברצינות את שיעורי הבית, וזה משגע אותי. הוא חנון ממש כמו לנה, אז מרגיש שהשילוב ביניהם פשוט מושלם.
"אז אתה לא בקטע של שיעורי בית, הא?" הוא קם ממקומו ונשכב לידי. אני שחררתי אנחה מפי, מעט מתוסכל מכך שלמדנו שעה ברצף.
"אנגלית זאת שפת האם שלי. למה אני צריך ללמוד אותה שוב ושוב ושוב?"
"לא יודע... יש מלא כללים וביטויים שאנחנו עדיין לא יודעים."
"ואם כולנו לא נדע, לא נצטרך להשתמש בזה." הסברתי את טענתי, והוא גיחך. הבטתי בו, בצד הימני של המיטה.
אני אוהב את העיניים שלו. עיניים ירוקות, יפות כאלה.. והחיוך שלו. הוא תמיד מחייך. הוא לא מוריד את החיוך אפילו לא לשניה אחת. החיוך שלו היה מדבק, כך שלאורך כל היום, בכל פעם שהוא חייך הרגשתי חייב לחייך בעצמי.
הארי הביט בי בחזרה, והסטתי את מבטי בחזרה לתקרה. אני כמעט בטוח שהסמקתי.
כמעט בטוח.
YOU ARE READING
She loved you first- Larry
Hayran Kurgu⚠️אזהרה- נכתב בגיל 12, מביך ברמות⚠️ יום אחד לנה, אחותו התאומה של לואי, חוזרת הביתה מבית הספר בהתרגשות ומספר ללואי על התלמיד החדש והחתיך שלומד בשכבה שלהם. לואי, שלא רוצה שלנה תיפגע שוב מאהבה, עושה הכל כדי לגרום ללנה והארי להתאהב. אך מה שקורה זה שהוא...
