Dangerous - מסוכן

Part 19

״שלום״ אמרתי בחיוך חולני והורדתי את הבלייזר נשאר במכופתרת לבנה לקחתי כיסא וישבתי מולם כך שהמשענת של הכיסא לכיוון בטני
״אז״ אמרתי ״איך קוראים לך״ שאלתי את הימני
״א..אלי״ ענה בגמגום הוא נראה ילד צעיר שבדיוק סיים צבא או משהו, והסתכלתי על השני
״דוד״ ענה בביטחון ״ספרו לי״ אמרתי מוציא
את אקדחי ומביט בו ״עם מי אתם עובדים״ שאלתי
והדוד הזה ענה לי ״אין תגובה״ וצחקתי
״ביטחון זה דבר טוב״ אמרתי נושך את שפתי ומעביר את אקדחי על פניו והוא עוצם את עיניו
״אבל לא מולי״ אמרתי מוריד את החיוך וארשה רצינית וקרה היתה על פניי
והסתכלתי על השני ״אבגיל הרוסי״ אמר והשפיל את ראשו ״איך גנבתם לנו חלק מהסחורה?״ שאלתי בקול נמוך ״א..אני לא י..יכול ל..ספר״ ענה בגמגום
דוד ירק ליד רגלי ויריתי את מבטי לכיוונו
הושטתי את ידי לרון והוא העביר לי סכין חדה
אלי רעד מפחד ודוד ניסה להראות ביטחון אבל ראו בעיניו שהוא מפחד.
״אתה מתעסק עם האדם הלא נכון״ אמרתי
והעברתי את הסכין על אורך ידו מהמרפק לאצבע
והוא צעק בכאב ודמו נזל
״איך גנבתם לנו את הסחורה״ צעקתי
״פלשנו ליאכטה ולקחנו חלק גדול מהסחורה שלך״ ענה מייבב מכאב והבטתי ברון
״אתה אפס״ אמר לי ולקחתי את אקדחי ויריתי בו
כדור אחד בין העיניים, וחיו נגמרו.
אלי בכה ורעד מפחד ״א..אל תהרוג אותי״ אמר
״אתה נראה ילד טוב״ אמרתי ״תספר לי הכל ותצא מפה חיי״ הוספתי והוא הנהן במהירות,
הוצאתי ממנו כל פיסת מידע אפשרית
״נעמתם לי את זמני״ אמרתי קם דוחף את אקדחי לחגורה ולוקח את הבלייר תופח לרון על השכם כסימן שידע מה לעשות ויצאתי
כאשר רגלי דרכה מחוץ לבניין שמעתי יריה, הבחור מת.
חולצתי היתה מוכתמת בדם אבל לא עניין אותי,
זה תמיד ככה.
נסעתי לראות את המשלוח שהגיע ובדקתי את הכל,
הודעתי לאנשיי שהיום יוצאים להחזיר את הסחורה
גם אם זה יוביל למלחמה עם הרוסים,
לא נוגעים במה ששיך לי. לא משנה מה זה.
והכאב ראש המזו*ן לא הניח לי.
•נקודת מבט אנג׳ל•
ישבתי שעות על גבי שעות ולמדתי למבחן שיש לי בשבוע הבא,
התמתחתי במקומי ושמעתי קליק מהצוואר
״אוי ישבתי המון זמן״ מלמלתי לעצמי קמה ונכנסת הביתה מהחצר ובדיוק דלת הבית נפתחה וג׳קסון נכנס ונראה עייף ושמתי לב שחולצו הלבנה מוכתמת בדם ״ג׳קסון״ מלמלתי והוא הביט בי
על פניו היתה הבעה קרה ״אתה בסדר?״ שאלתי
מודאגת לא יודעת למה.
״כן״ ענה בקצרה ועלה למעלה ״כל החולצה שלך דם״ אמרתי במהירות כשהוא באמצע המדרגות
״זה לא הדם שלי״ ענה בקול נמוך והמשיך לעלות למעלה, כמעט שכחתי שהוא רוצח.
מזעזעת אותי המחשבה שאני אשכרה חיה עם רוצח.
נזכרתי שלא אכלתי כלום מהבוקר והרגשתי רעבה
אבל עליתי להתקלח קודם,
עליתי למעלה ונכנסתי לחדרי ולא לחדר המשותף עם ג׳קסון.
נכנסתי למקלחת מתענגת על מקלחת חמה וארוכה
כשיצאתי נזכרתי שהבגדים שלי בחדר הארונות אצל ג׳קסון, ״שיט״ מלמלתי אני צריכה ללכת לקחת בגדים ואני עם מגבת ונראית כמו כלב רטוב.
קיוויתי שהוא לא יהיה בחדר ונכנסתי לשם במהירות סוגרת את הדלת בשקט וכשהסתובבתי
הוא בדיוק יצא מהמקלחת כשרק מגבת עוטפת את
פלג גופו התחתון וגופו רטוב, אלוהים מה זה היופי הזה?
כשקלטתי את המצב ששנינו עומדים אחד מול השניה ורק מגבת מכסה כל אחד מאיתנו
הרגשתי נבוכה.
״א..אני רק לוקחת בגדים״ אמרתי במהירות מגמגמת במבוכה ונכנסת לחדר הארונות מחזיקה חזק במגבת שחלילה לא תיפול.
הוא נכנס אחריי ועמד מביט בי בוחן אותי מכף רגל ועד ראש ללא בושה, הרגשתי ערומה תחת מבטו,לא הרגשתי בנוח.
״תפסיק להתסכל עלי כך״ אמרתי והידקתי את ליסתי שיראה שאני רצינית
הוא התקרב אלי וסובב אותי אליו מצמיד את גבי לקיר ופיו היה ליד אוזני וריחו המשכר מילא את אפי, ״בקרוב את תהיי אישתי באופן רשמי״ אמר
״מותר לי להסתכל״ הוסיף ורפרף עם שפתיו על צווארי ״ג׳קסון״ אמרתי בקול נמוך
״הממ״ הוא ענה ״תתרחק״ אמרתי בקול נמוך למרות שרציתי שישאר קרוב.
״להתרחק?״ שאל בקול צרוד
חם לי.
הנדתי את ראשי לשלילה בקטנה והרגשתי את חיוכו על צווארי והוא שתל נשיקה בצווארי
ועוד אחת ועוד אחת, הרגשתי מסוחררת
אבל התעשתתי על עצמי ושמתי את ידי על חזהו החסון והרחקתי אותו
הוא ליקק את שפתו התחתונה והביט בי ואני הבטתי בו.
הסתובבתי לקחתי את בגדיי ויצאתי במהירות שיא הולכת לחדרי.
אלוהים, מה זה היה עכשיו?
התלבשתי והתכוונתי לרדת למטה, אני לא רוצה להתקל בו.
אני אעמיד פנים שלא קרה כלום.
אני ארד לאכול ואחזוק לחדר פשוט.
ירדתי במדרגות הולכת למטבח, היה אוכל שאמה העוזרת בית הכינה, היא מכינה אוכל טעים ולמען האמת דיי התרגלתי אליו בשהותי כאן.
לקחתי צלחת מהארון מוזגת לעצמי אוכל ולוקחת כוס מים ובדיוק שבאתי לשבת ג׳קסון ירד ובא למטבח ״אתה רעב?״ שאלתי בשקט והוא הנהן
״אני אמזוג לך״ אמרתי והוא לא אמר כלום וישב על האי מביט בי ונראה חושב מבטו מעביר צמרמורת בכל גופי אך אני משתדלת להתעלם מזה.
הגשתי לו את הצלחת וישבתי מולו אוכלת בשקט
״אנחנו הולכים להורים שלי מחר״ אמר משום מקום והרמתי אליו את מבטי
״אני בסי הלימודים למבחן, עדיף לדחות את זה לשבוע הבא״ אמרתי, דיי נלחצתי מהפגישה הזו
״אנג׳ל זה רק לכמה שעות״ אמר
״אני צריכה את השעות האלה״ אמרתי מביטה בו
״בבקשה״ הוספתי שיבין ״בסדר״ הנהן והרגשתי הקלה.
כשסיימנו לאכול העוזרת בית השניה ולא אמה באה והרימה את הצלחות למרות שרציתי להרים אותם אני אך ג׳קסון לא נתן לי ואמר שאלך ללמוד למבחן, לקחתי את המחשב וישבתי בסלון
ג׳קסון נכנס למשרדו כמובן,
לאחר שעה שישבתי מרוכזת כל כך בדפים ובמחשב
היה משהו שקצת הקשיתי בו, אני לומדת עיצוב פנים ונדל״ן ואני יודעת שג׳קסון מומחה בזה
אולי אני אבקש עזרה ממנו?
לא לא אני לא.
לאחר כמה דקות של חשיבה ״לעזאזל עם זה״ מלמלתי קמה עם המחשב והולכת למשרדו
נכנסת מבלי לדפוק בדלת, הוא ישב בכיסא המשרדי שלו מעיין במסמך וחותם עליו ונראה שיש לו ערימה רצינית של דברים לעבור עליהם
הוא הרים את מבטו אליי בשאלה
״אני צריכה עזרה״ אמרתי מתקדמת אליו ועוקפת את השולחן המשרדי שחו ונעדמת לידו ומניחה את המחשב מולו
הוא הסתכל בפרויקט שבמחשב והתרכז בו
״עשית עבודה טובה״ אמר וחייכתי בקטנה
זה נתן לי ביטחון.
״שבי״ אמר וחשבתי לרגע וגררתי כיסא יושבת לידו, במשך 20 דקות ישבנו והוא הסביר לי
מא׳ עד ת׳ כל מה שקשור לפרויקט שעליי להגיש,
הטלפון שלי צלצל והרמתי אותו ״היי לוק״ עניתי ללוקאס בחיוך ״מה שלומך נסיכה״ שאל ״מתגעגעת״ אמרתי ״גם אני״ אמר ושמעתי חיוך בקולו וקמתי אומרת לג׳קסון תודה ללא קול ויוצאת לבחוץ להמשיך את השיחה עם לוקאס
שארכה כ20 דקות שבה הוא סיפר לי שיש לו בחורה חדשה אבל הוא די דואג מזוגיות,
אבא קידם אותו בחברה ועוד כמה דברים..
שסיימנו את השיחה קלטתי שהשארתי את המחשב אצל ג׳קסון במשרד והלכתי להביא אותו
נכנסתי והוא בדיוק בא לצאת מהמשרד והתנגשנו אחד בשני והבטתי בעיניו והוא בעיניי,
עיניו לא משדרות כלום. שום רגש.
-
אתן מרגישות שהסיפור מתקדם מהר/איטי מידיי??
בבקשה תגיבו לי