Dangerous - מסוכן

Part 17

-
עברו כמה ימים, כמו קודם, אני לא רואה את ג׳קסון הרבה, וביום האחד ההוא שהרגשנו קצת פתוחים ביחד כשיצאנו לאכול, מאז הוא חזר להיות קר
ובקושי מדבר איתי, ולמרות שעבר שבוע, עוד לא עברתי לישון איתו בחדר ואני מודה על כך,
הוא עסוק עד כדי כך שלפעמים ישן במשרד.
הבוקר יניר דיבר איתי וביקש ממני ללכת לבית הוריי ושאמא ואבא רוצים לדבר איתנו
וידעתי שמשהו שם לא בסדר
התארגנתי, נהיה קריר אז שמתי בגדים חמים
וירדתי למטה ״בוקר״ אמרתי כשראיתי את ג׳קסון יושב עם האייפד ושותה קפה ״בוקר טוב״ אמר לא מזיז את עיניו מהמסך ואני הכנתי לי קפה
״לאן?״ שאל ״להורים״ אמרתי וישבתי לידו על האי
מנסה לא לתת לנוכחות שלו להשפיע עלי
ושותה מהקפה שלי ״אני בא איתך״ אמר
״אין צורך״ עניתי במהירות ״אבא שלך דיבר איתי וביקש שאני אבוא, כיבדתי״
אמר מבהיר שהוא לא בא בשבילי
סובבתי אליו את מבטי והוא קם מתחיל ללכת
והלכתי אחריו יצאנו מהבית נכנסים לאוטו בשקט
•נקודת מבט ג׳קסון•
לאחר היום ההוא שיצאנו לאכול, הרגשתי
שאני מתקרב אליה ונפתח אליה וזה אסור.
אסור לי להרגיש אליה שום דבר, לקחתי ממנה מליון צעדים אחורה, זה לא בשבילי הדבר הזה.
אסור שיהיה לי חולשה כלשהי כלפי משהו
ההסכם יהיה ואוליי אפילו נביא יורשים לעולם
אבל רגשות לא יהיו בנינו.
היא ילדה קטנה ותמימה
אבא שלה ביקש ממני לבוא איתה ו׳להיות לצידה׳
כמו ביום שהם רבו ובאתי לקחת אותה,
הגענו לבית הוריה וראיתי שהיא קצת בלחץ,
ירדנו מהאוטו הולכים בשביל הכניסה לבית
היא הייתה לחוצה וראו את זה עליה
״הכל בסדר תרגעי״ אמרתי לה והיא הנהנה לא עונה לי ועדיין בלחץ שמתי את ידי על גבה התחתון והיא פתחה את דלת הבית מבלי לדפוק, אוקי זה עדין בית שני שלה,
הוריה והאחים שלה ישבו שם מחכים לה
כנראה, היא רצה לחבק את האחים שלה,
יניר אמר לי שלום בקטנה וגם לוקאס וג׳וי רואים שהוא שונא לראות אותי, טוב לקחתי את אחותם
בטח שהם שונאים אותי, לא שזה מזיז לי.
•נקודת מבט אנג׳ל•
אבי ביקש מאיתנו לשבת איתם כי הוא רוצה לדבר איתנו, ישבנו אני וג׳קסון על הספה הפנויה
״כן אבא דבר״ אמרתי לחוצה
״ילדים, מה שאני הולך לספר לכם עכשיו זה לא כזה קל, חשוב לי שתדעו שאני אוהב אותכם ואת אמא שלכם ואתם הכי חשובים לי בעולם״
אמר ונלחצתי עוד יותר וראו שגם האחים שלי
״לפני 23 שנים אחרי שלוקאס נולד בשנה, ביני לבין אמא שלכם היו כמה בעיות, ונפרדנו לתקופה די ארוכה, בזמן הזה לוקאס ויניר היו איתי ואמא היתה באה מידיי פעם...אני הכרתי מישהי״ אמר אבא וכולנו היינו בהלם, אמא ישבה לידו ודמעה ירדה מעיניה, אף אחד לא יודע על זה אבל למה הוא מספר את זה דווקא עכשיו?
״ובטעות היא נכנסה להיריון, ממני״ אמר
״מה״ צעק לו יניר ״מה לעזאזל?״ שאל לוקאס
וג׳וי כהרגלו נשאר רגוע למרות שראו על פניו שהוא מזועזע. ואני פשוט ישבתי ובהיתי בו בהלם.
״יש לכם עוד אח״ אמר
מה לעזאזל שמעתי עכשיו?
״דיי עם הזיו*י שכל האלה״ אמר לוקאס יהיר כהרגלו וקם מתכוון לצאת
״לוקאס שב״ צעק לו יניר, אף אחד לא יכל לשלוט בלוקאס מלבד יניר שהצליח כמה פעמים, אפילו לא אבא, הוא יהיר ועצבני ולא שולט בעצבים שלו
לוקאס הוציא שרשרת של קללות וחזר לשבת מקפץ את רגלו בכעס
״אבא מה לעזאזל?״ שאלתי בקול שקט
וראיתי את אימי דומעת
״אדם, הוא בן 22, בגיל שלך אנג׳ל״ אמר
״הסתרת מאיתנו את אח שלנו במשך 22 שנה?״ שאלתי מזילה דמעה שלא שמתי לב אליה בכלל
״ילדה שלי תנסי להבין אותי״ אמר
״מה יש להבין פה?״ שאלתי בכעס וג׳קסון החזיק בשורש כף ידי ״תרגעי״ אמר לי בשקט והבטתי בו,
״איפה הוא?״ שאל ג׳וי בשקט, לוקאס ישב מקפץ ברגלו כמו פצצה מתקתקת שתתפוצץ בכל רגע, יניר ישב בהלם ונראה שלא יודע מה לומר
״הוא אמור להגיע בכל רגע״ אמר
וכולנו סובבנו אליו את הראש ״אני לא רוצה לראות אותו והוא לא נכנס לבית הזה״ אמר לוקאס
״אתה בטוח שזה הבן שלך בכלל?״ שאל יניר את אבא, ״כן יניר״ ענה
״לא לא לא״ אמרתי קמה וג׳קסון קם אחריי משכתי בידו לכיוון הדלת אבל הוא החזיר אותי לשבת
״תשמעי את מה שיש לאבא שלך לומר עד הסוף״ לחש לי, וידעתי שהוא צודק אבל לא רציתי להיות פה, הרגשתי חנוקה, זה יותר מידיי בשבילי
חזרתי לשבת וג׳קסון ישב ליידי
״מה הסיבה שגרמה לך להסתיר אותו מאיתנו?״
שאל ג׳וי בשקט ״גידלתי אותו בשקט ולא הייתי בקשר עם האמא גם, לא רציתי שזה ישפיע עליכם ועל המשפחה שלנו״ אמר אבי
״הדבר הזה גרם לאחרונה להמון בעיות ביני לבין אמא שלכם, והחלטתי שהגיע הזמן שתכירו אותו, הוא אמור להגיע בכל רגע״ הוסיף, אימי ישבה בשקט ולא אמרה כלום וראו שזה לא מוצא חן בעיניה. האחים שלי היו עצבניים, מאוד.
וג׳קסון שידר הבעה ללא שום רגש כמו תמיד.
ונשמעו דפיקות בדלת וכולנו ירינו את מבטנו לדלת, העוזרת פתחה את הדלת וראינו אותו, אדם.
אם מקודם לא האמנתי שהוא באמת אח שלנו, כשראיתי כמה הוא דומה לי ולאחיי, אני מתחילה להאמין..
הוא גבוה שחום ושרירי עם עיניים ירוקות כמו שלי, הוא נראה טוב, טוב מאוד אפילו.
אבי קם אליו והוביל אותו אלינו
״שלום״ אמר ונראה נבוך ״היי״ מלמלתי
ושלושת האחים שלי בהו בו כמו בחייזר.
המצב מאוד מוזר ״ילדים, למרות שזה קרה אחריי 22 שנה, הגיע הזמן שתכירו את האח שלכם״
אמר אבי וישב ואדם ישב גם, המצב מביך ומוזר
מאוד מוזר. ״אני מבין שלא תקפצו עלי בחיבוקים ותרצו להכיר אותי מההתחלה, אתם צריכים זמן לעכל, וגם אני.״ אמר ״לפני שנה בערך אבא סיפר לי עליכם, ומאז ראיתי אותכם כמה פעמים מרחוק, כאב לי שלא גדלנו ביחד אבל, זה הגורל״ הוסיף
הנהנתי מאשרת את דבריו וכך גם יניר וג׳וי,
לוקאס לעומתנו נראה כאילו הוא הולך לירות בו.
הטלפון של ג׳קסון ציצל והוא קם לענות ויצא לבחוץ.
״מהיום אדם יגור פה״ אמר אבי וכולנו הרמנו את מבטנו אליו בהלם מוחלט, מאיפה זה בא שהוא יגור פה פתאום? אלוהים ישמור, עוד אח?
לא מספיק שלושת האריות שיש לי?
אבי קרא לעוזרת בית שלנו ״תראי לאדם את חדרו שהוא יתמקם בנתיים״ אמר ואדם קם מהנהן והולך עם העוזרת בית ״אבא אנחנו לא מקבלים את זה בשום צורה״ אמר לוקאס בכעס ״אל תחליט לבד״ אמרתי לו והוא הביט בי במבט מבולבל
״נכון, רק עכשיו הכרנו אותו בפתאומיות, אבל זה אח שלנו לכל דבר, זאת המציאות ועלינו להתמודד״ אמרתי ויניר הנהן מסכים איתי ״את צודקת״ אמר
ולוקאס הניד בראשו לא מקבל את דבריי
״לוקאס בוא לבחוץ״ אמרתי קמה והוא קם אחרי
מקלל בשקט והולך אחריי לכיוון הגינה וישבנו מול הבריכה אחד ליד השני ובדיוק ג׳קסון בא לעברנו
״אנג׳ל אני הולך, אחזור לקחת אותך יותר מאוחר או אשלח אחד מהשומרים״ אמר והנהנתי והוא הלך,
ולוקאס הביט בו לא אומר כלום
״לוקי, אני מבינה שקשה לך, זה חדש לכולנו ואף אחד לא ציפה לזה אף פעם, אבל זה קרה, ככה זה החיים, בוא ננסה לקבל אותו״ אמרתי
״תחשוב איזה קשה לו היה לדעת במשך שנה שיש לו 4 אחים והוא לא יכל להכיר אותנו, אם אבא היה אומר לנו לפני שנה שיש לנו עוד אח אבל לא נותן לנו להכיר אותו?״ שאלתי ומבטו התרכך
״וגם הוא מאוד דומה לך״ אמרתי בחיוך קטן והוא החזיר לי חיוך בקטנה, ״אם כבר דומה, אז הוא דומה לך יותר, יש לכם את אותם העיניים והגומות״
אמר ״מהאמירה הזו אני מבינה שאתה מוכן לנסות איתו?״ שאלתי בחיוך והוא נאנח ״ננסה.״ אמר
״בוא״ אמרתי וקמנו נכנסים לבפנים לאיפה שכולם ישבו, ״אמא את בסדר עם זה שהוא יגור פה בכלל?״ שאל יניר כאילו עכשיו חשב על זה ככה ״כן״ אמרה אימי לא בטוחה במה שהיא אומרת.
ישבנו לארוחת ערב כולנו וגם אדם ישב איתנו,
ניסינו לפתח איתו נושא שיחה והוא זרם ונראה שיש בינינו המון נושאים משותפים,
אבל עדיין, הוא מרגיש לנו כבן אדם זר
יקח זמן עד שהכל יהיה פחות מוזר.
כשסיימנו לאכול ישבנו בגינה ובדיוק הטלפון שלי צלצל וזה היה  ג׳קסון ״כן״ עניתי לו ״אני בחוץ״ אמר, למה הוא בא לקחת אותי?
״אני הוכלת״ אמרתי קמה וחיבקתי את לוקאס ואת ג׳וי וחיבקתי את יניר חיבוק חזק, ממזמן לא דיברנו כמו שצריך, זה היה נראה מוזר אבל גם את אדם חיבקתי בקטנה וראיתי את פרצופיהם המבולבלים של האחים שלי, זה מוזר!!!!
חיבקתי את אמא ואת אבא ויצאתי וג׳קסון חיכה לי באוטו ״היי״ מלמלתי כשנכנסתי לאוטו
״שלום לך״ מלמל בחזרה והנסיעה לעבר האחוזה עברה בשקט כששירים שקטים נשמעו ברקע
_
מקווה שתאהבו❣️