הוא מסוכן, כל העולם התחתון נמצא תחת שליטתו
הכל קורה רק באישור שלו, שום בן אדם חכם
לא יעז להתעסק איתו, כולם פחדו ממנו
בנות נפלו לרגליו בקלות,
היה לו כוח, כסף, מעמד, וכבוד מכולם
כל מה שהוא רצה הוא השיג בקלות
אבל, מה איתה?
העולם שלה וורוד מידיי, העול...
לאחר שעה כבר היינו באחוזה, הרופאים וגם אבא של ג׳קסון ושני הגברים שהיו שם ניסו למנוע אותו מלעזוב את הבית חולים וגם אני, אבל מי יכול עליו? כעת הוא שכב במיטתו לאחר שכנועים רבים מצידי ומצד רון. ״תגיד״ אמרתי לרון שישבנו בסלון והוא סובב את מבטו אלי ״למה אמא שלו לא רצתה להיכנס אליו?״ שאלתי ״וגם שיצאנו היא כבר לא היתה שם״ הוספתי ורון נאנח ״את זה אני אשאיר לג׳קסון שיספר לך״ אמר והבטתי בו מבולבלת ״אני זז״ אמר קם לוקח את מפתחות האוטו מחבק אותי בקטנה ויוצא מהאחוזה, וישבתי שם מבולבלת, מה הסיפור? אני עוד אדע. הלכתי למטבח וביקשתי מאמה להכין אוכל לג׳קסון ועליתי אליו לחדר דופקת בדלת וכשהוא לא ענה פשוט נכנסתי רואה אותו שוכב על המיטה ובידו האייפד, עובד כמו תמיד ״זה בסדר שתתן לעצמך לנוח קצת״ אמרתי ועמדתי ליד המיטה שמה את מגש האוכל על השידה והוא הניד בראשו לשלילה ״גקסון״ אמרתי יושבת לידו ״אתה צריך לנוח״ אמרתי עצבנית מעט ״אנג׳ל דיי״ אמר לא מביט בי ״לא זה לא דיי״ אמרתי לוקחת את האייפד מידו והוא נאנח נועל את לסותיו בעצבים ״תאכל״ אמרתי מסתובב ושמה את האייפד על השידה בצד השני פתאום הגעתי לתנוחה בה אני שוכבת על המיטה וג׳קסון מעליי, בכך שהוא משך בידי ״מה את רוצה״ לחש לי שפיו ליד אוזני ״א..אני דואגת לך״ אמרתי בכנות ״אני לא צריך תדאגה שלך״ אמר בקול קר שהוא עדיין מעליי ומביט בעיניי ״תחסכי את זה ממני ורדי לי מהגב אנג׳ל״ אמר וקם ממני ומהמיטה נכנס למקלחת וסוגר את הדלת. כל מילה שלו היתה כמו סכין ללב שלי. נפגעתי כל כך. דאגתי לו מכל הלב ורציתי שהוא ירגיש טוב, ומה אני מקבלת? באמת למה ציפיתי מהרוצח האיטלקי? התעשתתי על עצמי קמה מהמיטה ויוצאת מהחדר דמעה בודדה יצאה מעיניי וניגבתי אותה במהירות ״מטומטמת״ מלמלתי לעצמי נכנסת לחדר שלי שהיה לפני שעברתי לחדר משותף איתו, ישבתי במרפסת בוהה בנוף המשקיף לים ושקעתי במחשבות, הכל היה טוב, הוא היה חייב להרוס את זה? עד שהתחלתי להרגיש טוב בלהיות פה? לאחר שעה אני חושבת שרק בהיתי בים הרגשתי יד על כתפי וסובבתי את ראשי וזאת היתה אמה ״אנג׳ל, תרדי לאכול ג׳קסון מחכה לך״ אמרה והנדתי בראשי לשלילה ״הוא יכעס״ אמרה ״שיכעס בעיה שלו״ מלמלתי מחזירה את מבטי לנוף, היא נאנחה ויצאה מהחדר. נכנסתי להתקלח ולקחתי אל הזמן במקלחת חמה, כשיצאתי שמתי פיג׳מה ויצאתי מהחדר יורדת במדרגות, נאנחתי בהקלה כשלא ראיתי את ג׳קסון. לא באלי לראות אותו ולא לשמוע ממנו. נכנסתי למטבח רואה את אמה מסדרת שם ״את רעבה?״ שאלה אותי בחיוך חם והנהנתי ״אני מוזגת לך״ אמרה ולקחה צלחת גדולה ״הצלחת גדולה מידיי״ אמרתי במהירות ״לא אכלת כלום מהבוקר״ אמרה לי ושמה את הצלחת מולי על האי ומזגתי לי כוס מים יושבת לאכול, לאחר שסיימתי הודתי לאמה ועליתי לחדרי נכנסת למיטה ומדליקה טלוויזיה, ראיתי טלוויזיה עד שנרדמתי. - בוקר - קמתי מהשעון מעורר וכיביתי אותו כי הוא קדח לי במוח. השעה הייתה 10:00 עשיתי את ארגוני הבוקר שלי והתלבשתי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
עשיתי קוקו גבוה והדוק בשיער, לקחתי תיק ויצאתי מהחדר יורדת למטה ונכנסת למטבח, אמה לא היתה שם אז אמרתי שאכין קפה בעצמי, כשסיימתי להכין ועירבבתי את הקפה, הרגשתי ידיים על מותני וקפצתי בבהלה ״למה לא ישנת איתי?״ שאל אותי, ג׳קסון אלוהים מה שהמגע שלו עושה לי. ״אתה עוד שואל?״ שאלתי מתעצבנת ישר ומסתובבת אליו כך שידיו ירדו ממותני ועמדתי מולי ״אל תגידי לי שנפגעת ממה שאמרתי אתמול״ אמר ״הו סלח לי באמת שיש לי רגשות ואני נפגעת לפעמים״ אמרתי לו ״את הכנסת את עצמך לזה, לא היו אמורים להיות רגשות בינינו אל תפתחי ציפיות״ אמר באדישות והרגשתי את הלב שלי בוער. כל כך התעצבנתי ״אז אל תנשק אותי ואל תקרב אותי אליך כדי שלא אפתח ציפיות״ אמרתי וקולי נשבר בסוף, אני מרגישה זוועה יצאתי במהירות מהמטבח לוקחת את המפתחות לאוטו ויוצאת במהירות מהמקום הזה שאני כל כך שונאת, אני כל כך שונאת אותו עכשיו. נסעתי במהירות על הכביש ומצאתי את עצמי מול הים במקום ללכת למשרד, הבטתי בים מריצה בראש את כל מה שעברתי איתו, איך? איך נתתי לעצמי להרגיש אליו דברים? איך באמת פיתחתי ציפיות וחשבתי שיכול להיות לנו טוב ביחד? לאחר חצי שעה של מחשבות בלתי פוסקות החלטתי שדיי. ג׳קסון לר ישפיע עליי ולא אתן לו לפגוע בי יותר זהו. נסעתי למשרד, ראיתי את האחים שלי ואת אבא שלי, וגם עבדתי מנסה כמה שפחות לחשוב על ג׳קסון האידיוט, לאחר יום קשה ומעייף חזרתי לאחוזה, הלואי שיכולתי ללכת לבית הוריי, ולגור שם כמו פעם, נכנסתי לאחוזה ועליתי לחדר ישר נכנסת להתקלח, מרחתי על עצמי קרמים כמו שאני אוהבת, שמתי הלבשת תחתונה שחורה של ויקטוריה סיקרט ומעליה מגבת, ויצאתי מהמקלחת מנגבת את שיערי במגבת מתכוונת להיכנס לחדר הארונות, כשיצאתי מהמקלחת ראיתי את ג׳קסון נשען על משקוף הדלת ומביט ״אנשים דופקים לפני שהם נכנסים״ מלמלתי מתכוונת להיכנס לחדר הארונות אך הוא התקדם אלי ותפס בידי עוצר אותי והבטתי בו בשאלה ״ההורים שלי מחכים לנו יש לך חצי שעה להתארגן״ אמר ויצא מהחדר, מה? וישר יצאתי אחריו ״אני עיפה״ אמרתי לו ״ולא באלי לצאת, ובטח שלא איתך״ הוספתי והוא הסתובב אלי ״זו לא היתה שאלה״ אמר ״חצי שעה״ הוסיף והתקדם במסדרון לכיוון חדרו, אני שונאת אותו! שונאת. - אני במחסום כתיבה מטורף שתדעו, אני כותבת את הפרק הזה כבר כמה ימים ויצא זוועה אני יודעת, תגידו לי בכל זאת איך יצא?
