Dangerous - מסוכן

Part 29

התנתקתי ממנו והוא הביט בי במבט מופתע עם צל של חיוך על פניו, ישבתי במקומי והבטתי במלצרית שהחיוך שהיה לה כבר לא דבוק לפניה, היא נעלמה משם תוך שניה ״את מקנאה״ מלמל ג׳קסון
״לא״ אמרתי ״זה שהיא מנסה לפתות את הגבר שלי זה מוריד מערכי ומהכבוד שלי״ אמרתי, זה היה חצי שקר, כי כי קינאתי ״הגבר שלך״ מלמל וגלגלתי עיניים, שיט.
״ככה כולם חושבים לא?״ הרמתי גבה והוא גיחך והנהן ״רק מצחיק שאת הגבר הזה אני בקושי מכירה״ מלמלתי והוא שתק, ולאחר כמה דקות של שתיקה, הוא דיבר בטלפון ואני רק הבטתי בים,
האוכל הגיע, המלצרית לא העזה להסתכל לי בעיניים אפילו. ושמחתי.
״עוד חודש החתונה״ זרק ג׳קסון את הפצצה והרמתי אליו את מבטי ״דיברנו על זה כבר״ אמרתי
״זה לא נתון לוויכוח״ אמר ג׳קסון נשען לאחור בכיסא ושותה מהקפה שלו,
נאנחתי והבטתי בו והוא הביט בי
״לא תחזור בך?״ שאלתי מיואשת והוא הביט בי בשאלה ״לא תוותר על ההסכם?״ שאלתי והוא צחק
״את באמת שואלת את זה עכשיו?״ אמר והנהנתי בקצרה ״לא״ אמר ״תפנימי״ הוסיף ובשניה מבטו הפך לקר,
״סיימת?״ שאל שעזבתי את האוכל והנהנתי
הוא הוציא סכום נכבד ומוגזם לארוחה כזו ואני בטוחה שהחשבון הוא הרבה פחות אבל זה ג׳קסון,
״אנחנו יכולים לשלם חצי חצי״ אמרתי והוא הביט בי וצחק ״מה את אומרת״ אמר וקם וקמתי אחריו מגלגלת את עיניי, ועשינו את דרכנו ביציאה מהמסעדה, אנשים מביטים בו במבטים מפוחדים,
שמו התנוסס בחדשות ובהמון מקרי רצח, אנשים פחדו ממנו עד מוות, ואני למרות זאת, חיה איתו באותו הבית ולא רק, גם אהיה אישתו בקרוב.
״לאן עכשיו?״ שאלתי אותו שהיינו באוטו וראיתי שהוא לא נוסע בכיוון האחוזה,
שתקתי וחיכיתי שנגיע, אין לי כוח להתווכח איתו.
לאחר משהו כמו חצי שעה של נסיעה שקטה שפשוט בהיתי בנוף המתחלף מהחלון,
הגענו למין נהר ריק מאדם ונראה מהפנט, הכל מסביב היה עצים ובין העצים היה מין צימר כזה
והבטתי בג׳קסון בשאלה ״אמרת שאת לא מכירה אותי מספיק״ אמר ״אז בואי נכיר״ אמר מביט בי ויורד מהאוטו וירדתנ אחריו,
״מה זאת אומרת?״ שאלתי אוצו שאני הוכלת מאחוריו לכיוון הצימר
״נשאר פה עד מחר״ אמר ונלחצתי
למה בכל פעם שאנחנו בסיטואציה כזו אני נלחצת?
״אין לי בגדים״ אמרתי במהירות בקול נמוך
״נסתדר״ אמר ״יש לך עבודה״ אמרתי
״אנהל עסקים מרחוק ליום אחד״ ענה לי
״אני צריכה ללכת ללימודים״ אמרתי שוב
והוא תפס בידי מצמיד אותי לדלת ומתקרב אליי,
ניסיתי לברוח מבין ידיו והוא לא נתן לי
והבטתי בעיניו והוא הביט הי, עיניו האפורות ריקות וקרירות ולא משדרות כלום, כרגיל.
״תפסיקי להילחם בזה״ אמר מקרב את פיו לאוזני
ושפתיו נגעו ולא נגעו בצווארי
נשמתי עמוק ושמתי את ידיי על חזהו הקשיח
והרחקתי אותו ממני
״נמאס לי״ אמרתי ״אתה מקרב אותי אליך״
״נותן לי ביטחון שאתה לידי״ ״ואני מנסה בכל כוחי להתרגל למציאות שנקלעתי אליה ולהשלים עם הנשואים האלו״ ״אתה נותן לי להרגיש דברים ואז אתה אומר שזה רק חוזה״ אמרתי
״ואז שוב מקרב אותי אליך ונותן לי לפתח ציפיות״ אמרתי בקול רם את כל מה שישב לי על הלב
״נמאס לי״ לחשתי בסוף ודמעה ירדה מעיניי
והסתובבתי לא נותנת לו לראות אותי בוכה ויצאתי במהירות מהצימר יושבת על ספסל שמצאתי ליד הנהר, ובכיתי, הרגשתי איך הכל צף לי וכל מה ששמרתי בהטן כבר יצא החוצה, הרגשתי חנוקה ונתתי לעצמי להתפרק על הספסל,
אחרי משהו כמו עשר דקות מישהו ישב לידי על הספסל, המישהו הזה היה ג׳קסון.
סובבתי את ראשי לצד השני לא מביטה בו,
״שהייתי קטן אמא שלי דאגה ללמד אותי מה זה אהבה ומה זה לאהוב״ הוא אמר והקשבתי לו אך לא הבטתי בו,
״היא ניסתה להרחיק ממני את העולם של אבא שלי ולא רצתה שאגדל להיות כמוהם״ המשיך ״שהייתי בן 8 היא החליטה שזה יותר מידיי בשבילה להיות עם אבא שלי בעולם הזה והיא השאירה אותי ואת דניאל בן ה5״ ״היא נעלמה״ ״זה שבר אותי, התרסקתי מזה״ אמר ״אבא שלי קיבל את זה קשה אך הקדיש את כל זמנו בשבילי, הכיר לי את הנשק ואת הלב הקר״ ״לימד אותי שאסור להרגיש״ ״ ׳תן לכולם לפחד ממך׳ הוא נהג לומר לי״ אמר מגחך במרירות וללא הומור ״ראיתי רעל בעיניים, שנאתי את כולם״ ״בגיל 12 מישהו ניסה להרוג את אבא שלי בזמן שהוא ישן״ ״רצחתי אותו בדם קר״ אמר
וסובבתי את ראשי אליו, מבטו היה מופנה לנהר ועיניו נראו ריקות ״ומאז לא הפסקתי ללכלך את ידי בדם של אנשים״ אמר ״אמא שלי חזרה שבוע אחרי, אבא שלי החליט שהוא סולח לה אבל אותי הוא לימד לשנוא, שנאתי גם אותה״ ״היא ניסתה לרכך אותי ולהגיד שאני רק ילד ולנסות לחנך אותי מחדש״ ״אך זה היה מאוחר מידיי״ אמר
״ועמית?״ שאלתי בקול חנוק שנשבר לי הלב על הסיפור של הילד הקטן הזה
״שהייתי בן 13 היא נולדה״ ״לא רציתי לראות שום דבר שקשור לאישה שעזבה אותנו, האמא״ אמר בזלזול ״עם הזמן שהיא גדלה וכל הזמן היתה באה לחדר שלי וישנה לידי שהיו לה סיוטים״ ״אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר ושמרתי עליה מהכל״ אמר
״אתה לא חושב לסלוח לאמא שלך?״ שאלתי והוא צחק במרירות ״לא״ אמר והידק את ליסתו, ראיתי זעם בעיניו, כל כך התחשק לי לחבק אותו ולומר לו שהכל בסדר,
״לא התאהבת אף פעם?״ שאלתי והוא הניד בראשו
״בתיכון היו המון בחורות סביבי אבל אף אחת לא היתה יותר מזי*ן״ אמר
וחשבתי לעצמי, האם הוא מתי שהוא ירגיש אלי משהו כמו שאני מרגישה? לא אנג׳ל לא.
נשמתי עמוק והוא הביט בי בפוקר פייס שלו
וסובבתי את ראשי אליו מביטה בעיניו היפות
הוא הרים את ידו והעביר אותה על הלחי שלי מוחק את דמעותיי, בחיים לא חשבתי שאני יכולה לגלות בו צד כזה, הוא שיתף אותי בסיפור חיו, לגמרי לא ציפיתי לזה.
״נהיה קריר כנסי לבפנים״ אמר חוזר למבטו הריק ולקולו הקר,
והנדתי בראשי לשלילה והבטתי בו שהוא מביט בנהר וראיתי בעיניו כאילו עוד מליון ואחד סיפורים רצים במחשבותיו,
בלי לחשוב פעמיים הרמתי את ידי לעורפו מסובבת את ראשו אלי וחיבקתי אותו במהירות
הידקתי את ידי מסביב לגופו הגדול וידיו לאחר כמה שניות נקשרו מסביב למותני
•נקודת מבט ג׳קסון•
נשמתי את הריח המתוק שלה, יכולתי להישאר כך שנים. שהיא מחובקת בין ידי,
אני מוצא בה את השלווה שלא מצאתי אף פעם בחיים שלי,
היא התנתקה ממני והביטה בי בעינים הירוק-כחולות שלה ״אני..אני מצטערת״ אמרה וכיווצתי את גבותי ״אל״ אמרתי לה והיא הביטה בי מופתעת וקמה ״חשבתי שזה מפריע לך״ לחשה והתחילה לתקדם לצימר ״זה לא״ אמרתי בכנות
והיא נכנסה לצימר,
אני יודע שהילדה הזו יכולה לקלף את כל השכבות מסביב ללב שלי ולשבת שם.
עד כמה אני מוכן לתת לזה לקרות?
-
תודה לכולן על הפרגון זה לא מובן מאליו❤️
איך הפרק?
תגיבו ותצביעו❤️