Dangerous - מסוכן

Part 31

לאחר שסיימנו לאכול, ג׳קסנו דיבר בטלפון לזמן מה, ׳מנהל עסקים מרחוק׳
ואני ישבתי קצת בטלפון מתכתבת עם לוקאס וגם דיברתי עם הבנות בקבוצת הואצאפ,
ג׳קסון חזר לשבת ליידי ״חוזרים?״ שאלתי
״יותר מאוחר״ ענה עוזב את הטלפון ועזבתי את הטלפון גם,
שנינו הבטני באגם ושתקנו
״מאז שהייתי נערה חלמתי על החתונה שלי״ אמרתי
״כשהיה לי את החבר הראשון בתיכון, חשבתי שאיתו אני הולכת להתחתן״ הוספתי וגיחכתי ללא הומור ״ותראה אותי איך אני מתחתנת״ אמרתי ״היינו ביחד 4 שנים״ אמרתי, על פניו של ג׳קסון היתה הבעה לא מובנת ״אהבתי אותו יותר משאהבתי את עצמי״ ״הוא בגד בי״ אמרתי בקול נמוך נזכרת בימים איתו
היה נראה שג׳קסון הופתע מעט ״הוא הפסיד״ ענה בקול נמוך שבקושי שמעתי אותו,
״אתה יודע למה הוא בגד?״ שאלתי והוא הביט בפני מחכה לתשובה ״לא הסכמתי שנשכב״ אמרתי בגיחוך מר
״אני מכיר אותו״ אמר ג׳קסון ויריתי את מבטי אליו לא מבינה ״אני יודע עליך הרבה משאת חושבת נסיכה״ אמר מעביר את אצבעו על הלחי שלי
והנדתי את ראשי בשלילה נושכת את שפתי
״לא מבפנים״ מלמלתי מסובבת את ראשי לכיוון האגם שוב.
״איך חלמת שתהיה החתונה שלך״ שאל ג׳קסון אחרי כמה דקות של שתיקה, הופתעתי מהשאלה שלו, נשמתי עמוק ועניתי לו ״חתונה מול הים עם מלא מוזמנים, שהכל יהיה לבן וקסום״ אמרתי
״רציתי כל כך שאני אקים את החתונה הזו שחלמתי עליה״ הוספתי ״וכמובן, עם מישהו שאני אוהבת״ מלמלתי לבסוף,
הבטתי בג׳קסון, הוא נעל את לסותיו המשורטטות
אפו סולד ועיניו האפורות נראה שמאחוריהן הרבה מילים שלא יוצאות..
אומנם אני מרגישה אליו משהו, אבל זה לא כמו מישהו שאני יאהב אותו ויאהב אותי בחזרה, ולא רק רגשות שנבעו מהקרבה.
״את תוכלי לעשות את החתונה כמו שאת רוצה״ הוא אמר והנדתי בראשי לשלילה ״אין טעם״ אמרתי
״מתי חוזרים?״ שאלתי ״אני רוצה ללכת לראות את המשפחה שלי״ הוספתי והוא הנהן
״עוד מעט״ מלמל והנהנתי קמה
ג׳קסון תפס בידי מושך אותי אליו ומטיח את שפתיו בשלי, לא החזרתי לו נשיקה ולא זזתי לכמה שניות
הוא נשך את שפתי ופתחתי את פי נותנת לו גישה,
נמסתי בין ידיו.
״ג׳קסון״ מלמלתי שהתנתקנו ״מממ״ הוא המהם מביט בעיני ״מה אתה עושה״ לחשתי ״אתה תהרוס אותי״ מלמלתי והוא הניד בראשו ״לעולם לא״ לחש לי מניח עוד נשיקה על שפתי ״תתארגני״ אמר והנהנתי קמה ממנו ומתהלכת לעבר הצימר ומרגישה את עיניו נעוצות בי בזמן שאני הולכת.
״אלוהים״ מלמלתי לעצמי שנכנסתי לצימר והעברתי את אצבעי על שפתי,
שמתי את השמלה של אתמול בלית ברירה כי אין לי בגדים.. עשיתי קוקו גבוה ונשארתי יחפה והחזקתי את התיק והנעליים שלי ואת חולצו של ג׳קסון ביד ויצאתי מהצימר רואה את ג׳קסון מתקדם אלי ״שנחזור?״ שאלתי והוא הנהן לחיוב ונכנס לצימר ויצא אחרי כמה שניות שבידו שעון הרולקס היקר שלו שהיה בפנים,
״אל תלכי יחפה קלא תפצעי ממשהו״ אמר לי ג׳קסון
״האוטו מולנו זה בסדר״ מלמלתי והלכתי מהר נכנסת לאוטו וג׳קסון אחרי,
הנסיעה היתה שקטה עד שהגענו לאחוזה,
ירדנו מהאוטו וג׳קסון זרק את המפתחות של האוטו לאחד השומרים שהיו בכניסה והוא תפס את המפתחות ובמהירות ניגש לאוטו ״יום טוב בוס״ אמר וג׳קסון הנהן ממשיך ללכת שאני מאחוריו
״אני עולה לנוח״ אמרתי לו שנכנסנו בדלתות הבית
והוא הנהן ״אני צריך לעבוד״ אמר
״לא הרבה״ מלמלתי כי אני יודעת שהוא עובד המון ולא נח בכלל, הוא הנהן עם חיוך שבקושי נראה על פניו, החזרתי לו חיוך קטן ועליתי למעלה במהירות
נכנסת לחדר המשותף שלי ושל ג׳קסון, הורדתי את השמלה הלא נוחה בכלל ושמתי פיג׳מה קצרה
ונכנסתי למיטה מכבה את האור נותנת לעצמי להירדם...
•נקודת מבט ג׳קסון•
נכנסתי למשרד ומזגתי כוס ויסקי וישבתי בכיסא המשרדי שלי חושב על המלאך שנחת בחיי משום מקום, היא לא יוצאת לי מהראש
ידעתי שאנג׳ל בלאק יכולה לאט לאט לקלף את השכבות ולהיכנס לי מתחת לעור, וגם ללב.
לא חזרתי מאיטליה כדי להיכנס לסיפורי אהבה,
למרות החוזה, זה אמור להיות נישואין בחוזה בלבד ובמטרה להביא יורשים
והיא לא צריכה לצפות שהיא תוכל לשנות אותי.
אבל דבר אחד אני בטוח בו, טוב לי כשהיא ליידי.
אחרי בערך שעה קמתי מהכיסא ויצאתי מהמשרד עולה למעלה לחדר,
אנג׳ל ישנה כמו מלאך באמצע המיטה הגדולה
ישבתי לידה במיטה והבטתי בפניה היפות
הרמתי את ידי והעברתי את אצבעי על לחייה
״אסור לך להיכנס לי ללב״ מלמלתי ״אסור״
נשמתי עמוק והבטתי בשעון שעל ידי 18:06
אני צריך לצאת ב20:00
הורדתי את הנעליים ואת החולצה ולקחתי מהחדר ארונות מכנס טרנינג קצר ונכנסתי למיטה ליד אנג׳ל
מקרב אותה אלי נושם את האיח המשכר שלה ונרדם.
-אחרי שעה וחצי- 19:38-
התעוררתי מצלצול הטלפון שלי, מצמצמתי כמה פעמים כדי לראות ברור יותר, לעזאזל אני אפילו ישן עמוק מידיי שהיא ישנה ליידי.
הושטתי את ידי לשידה מרים את הטלפון ועונה לשיחה
״הלו״ עניתי בקול קשוח מחזיר את ראשי לכרית
״יש בעיות במועדון אגרוף״ אמר לי דניאל אחי והידקתי את ליסתי נושם עמוק בעצבים שהתחילו לבעבע בתוכי ״אני בא״ אמרתי מנתק את השיחה וזורק את הטלפון על המיטה מביט באנג׳ל שמתחילה להתעורר ״ג׳קסון״ היא מלמלה שמה את ראשה על ידי ״ישנת?״ שאלה והנהנתי
״מה השעה?״ שאלה ״שבע ארבעים״ עניתי
״ישנתי מלא״ מלמלה קמה לישיבה ואוספת את שיערה הארוך ״לא״ אמרתי במהירות מושך את הגומיה משערה ומפזר אותו ״למה״ שאלה מתעצבנת ״ככה אני אוהב אותו״ מלמלתי מעביר את ידי בשערה והיה לה מבט לא מובן ולא מבין.
עזבתי את שערה וקמתי מהמיטה נכנס למקלחת
עושה מקלחת זריזה, כיסיתי במגבת את הפלג התחתון של גופי ויצאתי מהמקלחת, אנג׳ל עדיין שכבה במיטה עם גבה אלי והסתובבה כששמעה את הדלת,
נכנסתי לחדר הארונות לוקח חליפה שחורה ומכופתרת לבנה, התלבשתי ויצאתי מחדר הארונות שם בושם ואנג׳ל יצאה מהמקלחת עם מגבת סביב גופה בלבד, מה יהיה?
היא באה ועמדה מולי ״אתה יוצא?״ שאלה מביטה בי והנהנתי בקצרה ״אתה אף פעם לא בבית״ מלמלה מתכוונת להיכנס לחדר הארונות אבל תפסתי בידה מחזיר אותה לעמוד מולי ״וזה מפריע לך?״ שאלתי בהרמת גבה ״ל..לא״ ענתה במהירות והתחמקה מלהביט בעיניי ״זה לא״ מלמלתי מהנהן
״אני רוצה לבוא״ אמרה והנדתי בראשי לשלילה
״מצטערת בלה לא אוכל לקחת אותך״ אמרתי ״למה לא?״ שאלה ״ומה זה הכינוי הזה?״ הוסיפה במהירות וגיחכתי ״זה לא מקום שאני יכול לקחת אותך אליו״ אמרתי והיא הזעיפה את פניה
״ודבר שני״ אמרתי לוחש מתכופף ומתקרב אליה קצת ״בלה, זה יפה״ לחשתי לה מניח נשיקה קטנה על לחיה הימנית והיא עצמה את עיניה, שתלתי נשיקות מלחיה עד כתפה, והטלפון שלי זימזם ועניתי ״תוציאו ממנו מידע עוד היום, אל תגרמו לי לרדת למרתף״ אמרתי בקול נמוך ועצבני לאחד השומרים המחזיקים באיזה אויב, וניתקתי את השיחה לא מחכה לתשובה
כשאנג׳ל שמעה מעט מהשיחה היא בלעה את רוקה והשפילה מבט, לעזאזל.
״אשתדל לחזור מהר״ אמרתי והיא הנהנה
הנחתי נשיקה אחרונה כל כתפה ויצאתי מהחדר,
ירדתי במדרגות במהירות ויצאתי מהאחוזה נכנס לאוודי האהובה עלי, מתניע ונוסע במהירות לעבר מועדון האגרוף שלי,
הגעתי חונה מול הדלת של המקום, ויוצא מהאוטו
זרקתי את מפתחות האוטו לשומר שיחנה אותו ונכנסתי למקום בצעדים כבדים עד שהגעתי לאולם
״דריו״ צעקתי את השם של האח המאומץ שלי,
ילד חסר בית שהורי לקחו תחת חסותם שהיה עוד תינוק, אנחנו מחיבין אותו לגמרי כאחינו בדם.
אך הוא צריך חיזוקים, צריך את החינוך שלי.
הוא הרים את ראשו אלי והתקדמתי אליו
הוא ישב על הריצפה בכלוב האיגרוף ודניאל אחי נשען על הקיר, ״אני לא מסגול ג׳קסון״ אמר לי דריו בקול עייף ״תרים תראש״ אמרתי בקול נוקשה והוא הרים את מבטו אלי ״חולשה לא אמורה להיות קיימת בך״ אמרתי לו תופס בכתפו ״אתה מסוגל״ אמרתי שוב ״קום ותראה לי״ אמרתי לו זז לאחור ומשלב את זרועותי, דריו קם אחרי כמה שניות ודניאל התקדם אליו מוריד חולצה, ושניהם התחילו קרב ״לא״ צעקתי אחרי כמה דקות ״דריו אתה מעייף את עצמך״ צעקתי עליו ״תפעל מהראש ובחשיבה ולא מהרגש״ אמרתי לו ויצאתי מכלוב האגרוף ודניאל אחרי ״זאת הבעיה שקראת לי לכאן בשבילה?״ שאלתי אותו בקול נמוך ״הוא מתנהג כמו כוסית, ולא זאת לא הבעיה היחידה״ אמר דניאל ונתתי לו כאפה בראש ״אח למה״ אמר משפשף את ראשו
״דבר בכבוד לאחיך״ אמרתי לו והוא הנהן בעצבים
״בוא נעלה לקומה למעלה״ לחש לי וידעתי שיש בעיה.
עליתי למעלה במהירות נכנס לחדר שיש כאן רואה כמה מהאנשים שלי יושבים סביב שולחן
״בוס״ אמרו ברגע שנכנסתי ״מה הבעיה״ שאלתי בפוקר פייס ״חלק מהמקסיקאנים פלשו לשטח שלנו״ אמר לי אחד מהשומרים משפיל את מבטו בקול מפוחד
צעדתי כמה צעדים כבדים בחדר מהדק את לסתי בעצבים ״למה אני מציב אותכם שם?״ אמרתי בקול נמוך שידעתי שהם פחדו ממנו,
״הא?״ צעקתי מכה בשולחן בידי ״כדי לעמוד כמו בובות ראווה?״ ״תעשו את העבודה שלכם כמו שצריך״ ״אחרת אני אטפל בכם אישית״ אמרתי בקול נמוך ומאופק ״את כולם אני רוצה במרתף עד מחר״ הוספתי והם הרימו את מבטם ״אותי לא מעניין איך תעשו את זה״ אמרתי והתחלתי לצעוד לכיוון הדלת ״לטיפולך״ אמרתי לדניאל טופח לו על השכם, ידעתי שאני יכול לסמוך עליו.
יצאתי מהמקום ונכנסתי לאוטו נוסע במהירות לקזינו לעשות כמה פגישות, העצבים בעבעו בתוכי, המקסיקאנים הבני אלף.
הטלפון שלי צילצל וראיתי את השם של אנג׳ל מתנוסס על המסך ״סעמק״ מלמלתי לא רוצה לדבר איתה שאני כזה עצבני, ניתקתי.
היא התקשרה שוב ״כן״ עניתי ״ג׳קסון״ שמעתי את קולה כלחישה ״מה יש״ שאלתי שהבנתי שיש משהו לא בסדר ״בוא״ לישה שוב ושמעתי את הבכי שלה.
———
תודה לכולןן על התגובות המהממות!!!
תמשיכו להצביע ולהגיב!!!!
אוהבת מלא❤️תגיבו לי איך הפרק