Husband's Flower|۷ƙ

29

-"החיים לא מפסיקים להיות מצחיקים כאשר מישהו מת, כפי שהם לא מפסיקים להיות ציניים כשמישהו צוחק..."-

***

"ג'אנקוק, קדימה! בא אליי!". זרועותיו של אהובו קראו לו בעידוד וחיוך מצחקק עזב את שפתיו כשנשף בעייפות. הוא הרים את ראשו ועשה במאמץ אדיר את שני הפסיעות האחרונות, קורס לתוך ידיו של טאהיונג.

"כל הכבוד פרח". טאהיונג נישק את ראשו והושיב אותו בזהירות בכיסא הגלגלים. "עכשיו אתה צריך לאכול, אמרתי לג'ין שיבוא עם האוכל שהוא מכין לך. קדימה". ג'אנקוק חייך אליו בתודה והוסע על ידו לחדר שלו בבית החולים לאחר סיום הפיזיוטרפיה.

"אומה!". קרא בשמחה כשראה את ג'ין. 

"ג'אנקוקי!" האמא ההסטרית שלא ראתה את בנה כמה ימים, כמעט ומוטטה את הקטן בחיבוק שלה. "ילד שלי! איך אתה מרגיש? אתה בסדר? טאהיונג לא אונס אותך, נכון?". המילים גורמות לו להסמיק ולדחוף את ג'ין- "אומה!!!".

"אייגו מה כבר אמרתי.." עשה ג'ין פרצוף של- 'אתם מגיבים אובר..'

טאהיונג לקח את הקטן בזרועותיו והשכיב על המיטה בעדינות, מסדר את השמיכה, כך שיהיה נוח. "בסדר?". שאל ליתר ביטחון והרוויח הנהון קטן מג'אנקוק. "תדבר עם אומה ואני אלך לבדוק כמה דברים בשבילך". הוא נישק את מצחו של הקטן ברכות ועזב את החדר.

"איזה גבר..." שרק ג'ין והסתכל עליו בעיניים מצומצמות. ולאחר הסתובב אל ג'אנקוק שהתחיל לאכול את מה שג'ין הגיש לו- "הוא בטוח לא אונס אותך?". מצמץ בעיניים חשודות.

ג'אנקוק נחנק בפתאומיות מהאוכל, משתעל מעט, "אומה!". ילל בתסכול.

"אייש.. מה אתה אישה בהריון? כמה אפשר לילל?".

ג'אנקוק המשיך ללעוס בשתיקה.

"נאמג'ון סיפר לי שהוא נמצא כאן כל היום, הבעל הזה שלך, הוא מפריע לך?". שאל ג'ין בדאגה. 

ג'אנקוק נדנד בראשו לשלילה. "לא. הוא עוזר לי המון." חיוך מבויש וסומק עלה על שפתיו. "הוא עוזר לי בפיזיוטרפייה המון. נותן לי עידוד אינסופי וחשק לצאת מכאן. הוא דואג שאני אוכל טוב. בלילות הוא נרדם ליידי ואם קר לי הוא מחבק אותי ויישן איתי".ג'אנקוק השפיל מבט במבוכה.

"אייגו..." ג'ין נשען אחורה בכיסא עם חיוך ערמומי. "איך שהגברים של היום כאלה ג'נטלמנים. רק אבא שלך לא מופיע משום מה, המטומטם." סינן בעצבים מזוייפים, משחרר צחקוק מהקטן. "אבל ג'אנקוקי, אתה בטוח שהמצב הנפשי שלו בסדר?". שאל בחשש.

ג'אנקוק ידע על מה הוא מדבר. מאז מותו של צ'אניול טאהיונג מת. ובמקומו צץ חדש. דואג, אכפתי, אוהב. ללא גבולות. וג'אנקוק שנהנה מכך, עדיין ראה מבעד לכל החיוכים של הגדול, שבירה בעיניים ועצב קטן. לכן הוא לא ידע כיצד לדבר עם טאהיונג אודות התינוק שלו.