תברח כמה שתרצה. לאותו הסוף. שמוביל כל פעם להתחלה.
טאהיונג ידע הכל. התכנית שלו היתה מדוקדקת לפרטי פרטים.
שלימות היתה מילה שהוא עיקם וסיבך בדרכים שלו. חדור מרץ למטרה.
הוא עקר מישורים בכדי לנטוע הרים שוממים. ונראה היה שהכל בשליטתו.
אך היה משהו שהוא לא...
הספר הגיע לסופו. השמח:). לא סוד שהוא היה 'שפן הניסויים שלי', כלומר הספר הראשון. החלטתי שאת הנסיון בבמה של הווטפאד אקח ממנו. ו---כן. הוא יכול היה לצאת יותר מושלם, יותר טוב, מכמה בחינות.
אבל דווקא בגלל שהוא הראשון יש לי אליו חיבה ואני אוהבת את הפיקשושים שיש בו.
אהבתי לקרוא את התגובות של הקוראים המהממים כאן. היו פעמים שהייתי שוקעת לדיונים ואני בסופו של דבר אומרת לעצמי- מאיפה זה בא?- היה רגע בו אחת הקוראות כמעט גילתה את העלילה העיקרית אליה חתרתי. זה היה משעשע תאמת...
אז 36 פרקים. עלילה דמיונית המנסה להתבסס על מציאות. עצב שמשולב בצחוק וטיפשות עמוקה של כמה דמויות. (אהמ..אהמ..)
היה כיף:)
תודה שהייתם כאן עד הסוף , תודה שהגבתם שהצבעתם ו---שנתתם לספר הזה הזדמנות להראות את עצמו. (בערך;)
אחרי הכל, נהנתי לכתוב. נהנתי לשמוע את דעתכם, את אילו שקראו הכל ואילו שרק חצי ואילו שעזבו.
תודה!!! 💕 💕 💕 💕 💕
נ.ב.
סיפור חדש בשלבי יציאה;)
בהצלחה בשנה הבאה! 💕
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
