Husband's Flower|۷ƙ

32

[👆כל כך שזה עצוב😂😂.

 יאללה תעלו חיוכים. המצב לא כזה רע!
*מסתכלת על השורה האחרונה בפרק*

או שכ-

קריאה מהנה!:)😇]

******

הוא כמעט נכנס, אך לפתע קול דיבר במוחו. "תחזור מייד".

לא. לא... הוא רוצה את טאהיונג. לא. נו די!. כמה אפשר כבר לטלטל אותו??

בפועל הוא הסתובב ברובוטיות הולך קדימה. לאחר שעה בה המשיך להלך ברחובות לכיוון היעד, גברת צעירה שעשתה הליכת בוקר שאלה בשלומו, אך הוא לא במצב של לבקש סליחה או לענות לשאלתה.

"איחרת מעט. אני צריך לחשוד שהזמנת חברים?" המדען קיבל את פניו של ג'אנקוק, כאשר זה נכנס לחניון הענק תחת הקניון.

בתגובה ג'אנקוק הצמיד את שפתיו זו לזו בכוח. מיישיר עיניים עייפות וזועמות. המדען לא חיכה. אחד מהאנשים דחף קדימה את הקטן, מכניס אותו לתוך המקום המוחבא מאחוריי הקיר. המדען פתח את הכלוב מרעיש עם המפתחות.

"תגיד שלום לאורחת שלנו". החיוך לא הצליח לחדור למבטו המתחמק של הקטן שרק התיישב והביט ברחמים בליסה ששהתה איתו באותו כלוב. לא נראה שנעשו עליה ניסויים כלשהם עד עכשיו. אבל לטפל בה אף אחד לוודאי לא חשב. למה?. הרי תמות בכל מצב.

"תגיד משהו!!". המדען התעצבן נוקש בכלוב בחוזקה. אפס סימן חיים מצידו של ג'אנקוק.

"אוקי..." חיוך ערמומי פזל לכיוון שפתיו. "אם לא הולך בטוב. אולי ברע כן?".

'לא..' ג'אנקוק הביט בדמות המתרחקת שעשתה הכנות כלשהם על אותו שולחן, משטח מאיים. 'אני לא רוצה... לא רוצה... טאהיונג. תציל אותי...' דמעה גלשה במורד לחיו כשרצה להרגיש כל כך חזק את חיבוקו של אהובו.

-

תחנת המשטרה.

"בגדול, פספסנו אותם." סוהו מאוכזב. כל חברי המשטרה גם הם. אך הדבר המוזר ביותר הוא שטאהיונג לא נראה כאחד שאכפת לו. "באק-סו היחיד שהיה ברכב. הוא טבע ומת. המדען נמלט וג'אנקוק גם לא נראה בשום מקום. אך-"

צלצול פאלפון. סוהו הרים את השפופרת והקשיב. לאחר חצי קדה הוא החזיר אותה חזרה והביט בכולם במבט מסקרן.

טאהונג הרים לרגע גבות. 

"מישהי טיילה הבוקר, בשעות המוקדמות של הבוקר והעידה שהיא ראתה בחור צעיר, מהלך, מדמם מעט, וכשהיא שאלה אותו אם הוא בסדר, הוא רק המשיך הלאה במבט לא מפוקס".

עכשיו טאהיונג בטוח. "זה הוא." מלמל בשקט.

סוהו מביט בו במבט עמוק. "אתה חושב?".