Husband's Flower|۷ƙ

33

הילד הזה עוד יעשה לכולנו התקף לב☝️😐

[אני מצטערת על העיכוב. הייתה לי תקלה ארוכה בווטפד... עצבים. אבל אני שמחה שזה יסתדר סוף סוף.🙃]

תהנו מהפרק:) ואל תשכחו להצביע!⭐
אנחנו עוד קצת ממש בסוף!😭😭😭

-

"עצור!" 

המדען גיחך בערמומיות והסתובב. "תעצור פרח". פקד על הדמות מאחוריו. רגליו של ג'אנקוק הפסיקו לנוע, נמצאים כחמש סנטימטר מקצה הצוק. המדען חייך בשביעות רצון והביט לדמות שהתקדמה לעברו. "עצור, או שאפקוד עליו לקפוץ".

טאהיונג הפסיק להתקרב. מתנשף. 

עיניהם של סאנג-ג'ון ושלו מסתכלות אחת על השנייה. נלחמות וצועקות. מלחמת מבטים שמאיימת אך מביאה רק לפיתרון אחד.

*

"מצאנו את המיקום. זהו חניון תת קרקעי תחת קניון מרכזי". נשמעת ההודעה וסוהו לא יכול שלא לשחרר נשימת הקלה. "תשלחו לשם את על הכוחות. עלינו להצליח לתפוס אותו הפעם!". הוא פוקד במהירות ובנחישות.

הוא מנסה להתקשר אל טאהיונג אך ההוא לא עונה. "'אני מקווה מאוד שאתה לא עושה שטויות טאהיונג...'

יש לו למה לקוות.

*

"שחרר אותו". מילותיו יצאו נוקשות ומאיימות. מבטו בער בזעם ואם מבטים היו הורגים לוודאי היה המדען עכשיו נהנה מדרגה מאקסימלית בגיהנום.

"למה לי?". שאל בשלווה שאיימה להטריף את חושיו של טאהיונג. "כי אתה אוהב אותו?". נצנוץ מוזר הופיע בעיניו. טאהיונג עשה אחורה פנה וכיווץ את גבותיו באי הבנה, "ואתה?".

"אני אהבתי את אביו. כמוך." טונו הפך למסתורי. כביכול והוא מספר את סיפור חייו. טון דק מהדקים של העצבות התלווה למילים הישנות בעודו מביט בג'אנקוק שעמד בסוף הצוק. "האהבה שלנו יכולה הייתה להתחרות, אני מאמין שהייתי מנצח."

'אולי'. גלגל עיניים טאהיונג בליבו.

"כל כך המון פעמים סיפרתי לו והתוודתי בכל ליבי-"

'יש לו בכלל לב?'. הרים טאהיונג את גבותיו בתמיהה.

"אך הוא סירב ובאחת הפעמים, הוא פשוט טען בייאוש שזה לא הגיוני. בתשובה לשאלתי, מדוע?, הוא השיב שילדים לא גדלים בעצים. והוא חייב אותם בחייו."

'אביו של ג'אנקוק התייאש כבר מהמדען הזה בטח. לכן...' הרהר והביט בג'אנקוק. 'האם זה שאני מקשיב עכשיו לסיפור טירוף הזה, יציל אותך פרח? אני מקווה מאוד שכן...'