הוא פקח את עיניו, אוטומטית מביט לתקרה. עיניו הסתכלו לעבר שידת השינה קולטות את השעה שגרמה לו לקפוץ מהמיטה בעודו לוקח את בגדיו במהירות ופותח את דלת חדרו.
המלחמה מתחילה. ומשום מה המנצחים תמיד שניים.
או המפסידים?
הוא פתח את הדלת, מגלה לאכזבתו את טאהיונג פותח את דלת חדרו בטלפתיה ארורה באותו הרגע. הם פנו כל אחד בשקט לכיוון המקלחת הקרובה אליהם, מתעלמים אחד מהשני.
לאחר מקלחת טובה פנה ג'אנקוק להתארגן. רגע. הסתכל במבט מכווץ על מכנסיו. הם לא שלי!!. הוא הרים מבט לדלת. פתח ויצא בכעס. "טאהיונג!. מה הקופסת קרטון שלך עושה אצלי בחדר??".
טאהיונג יצא בדיוק באותה שנייה מהמקלחת, לא מעיף בו מבט ופונה לחדרו. דבר שהינו לגמרי בסדר. זאת שגרת היום יום שלהם. "תפסיק לגנוב לי את הדברים והם לא יהיו אצליך בחדר." השיב טאהיונג בקול קר שהוציא את ג'אנקוק מדעתו.
"אין לי צורך בבגדים המעופשים שלך!". הוא הוריד את המכנסיים. לא שוכח לקמט אותם בחזקה ולהרטיב חזק עם בושם רנדומלי שמצא במדף.
הוא לקח נשימה עמוקה ונצרכת. "אני לא יכול בוקר אחד לנשום נורמלי, אייש.. חתכת.." מלמל בעצבים. הוא סרק את חדרו מביט על הקופסאות הקרטון שהיו בו. אני צריך לסדר אותם מהר. לפני שיגנוב לי אותם. הרהר בהחלטיות. הוא סיים לנעול את נעליו כש---
"לעזאזל! מי שם את החולצה הלבנה שלי בכביסה צבעונית!?". צעקה נשמעה מחוץ לחדרו.
חיוך ערמומי נתלה על שפתיו של ג'אנקוק וגיחוך קטן יצא מפיו. "אוי... איך יכולתי כך לטעות?!". מלמל לעצמו בתמימות. "אחת אפס.." מלמל בחיוך.
הוא יצא מחדרו פוגש חזיתית בטאהיונג שכבר היה לבוש, משנה כיוון למדרגות ומתחיל לרדת למטבח הגדול. "ג'אנקוק למה עשית את זה?". טאהיונג הלך אחריו לכיוון המטבח. היום הם לא יאכלו ארוחת בוקר...
טוב... כמו תמיד...
"אולי זה בטעות?". אמר ג'אנקוק עם מבט תמים. גורם לדמו של טאהיונג לרתוח. "תשליך את המבט התמים הזה לאסלה!". אמר בשיניים חשוקות- "ותעשה קפה משרת.".
ג'אנקוק חשק את שיניו בכעס אבל אז רעיון מרושע עלה על שפתיו. הוא פנה לארון ולקח שני כוסות, מסתובב אל טאהיונג שפנה למקרר. "כמה כפיות סוכר?". שאל עם חיוך שגרם לטאהיונג לרצות לסטור לו על כל הפנים.
"שתיים". ענה בזלזול, מסתובב חזרה למקרר. ג'אנקוק הכין את שני כוסות הקפה במהירות. הוא לא יאכל בבית. בית... אם אפשר לקרוא לזה כך. אם יאכל כאן בשולחן אחד עם קים טאהיונג יקיא את כל האוכל על הפנים של החיה הפראית הזאת.
הוא לקח את הקפה שהכין לעצמו, "הקפה שלך בשיש. יום רע!". קרא לטאהיונג ויצא מהמטבח. טאהיונג ניגש לאחר כמה שניות ולקח את הקפה, לוגם מעט. פניו התכווצו בגועל, לחייו התנפחו והוא ירק את כל הנוזל החום לכיור הקרוב.
YOU ARE READING
Husband's Flower|۷ƙ
Mistério / Suspenseתברח כמה שתרצה. לאותו הסוף. שמוביל כל פעם להתחלה. טאהיונג ידע הכל. התכנית שלו היתה מדוקדקת לפרטי פרטים. שלימות היתה מילה שהוא עיקם וסיבך בדרכים שלו. חדור מרץ למטרה. הוא עקר מישורים בכדי לנטוע הרים שוממים. ונראה היה שהכל בשליטתו. אך היה משהו שהוא לא...
