Husband's Flower|۷ƙ

31

[אל תשכחו להצביע😉✌️]

-"כאשר כוח האהבה יגבר על אהבת הכוח, העולם יידע שלום..."-

*****

"כל הניידות במרדף, אתה בא?". סוהו לקח את אקדחו, טען ושם בנרתיקו בכיס האחורי.

"אני מגיע". טאהיונג לקח גם הוא ליתר ביטחון את רובהו. שניהם נכנסו למכונית, יוצאים לדרך במהירות כשסוהו נמצא כל הזמן על הקשר עם שאר הניידות -"מה המצב, היכן הוא?". 

"פונה כרגע לכביש הראשי שמוביל ליציאה מהעיר, שלחנו לשם צוותים". נשמע הקול.

סוהו ניתק ולחץ את רגלו על דוושת הגז, מאיץ את המהירות של הרכב למקסימאלית ביותר.

-

באק-סו עצר את הרכב בצד הרחוב. יוצא מהר ממושב הנהג ופונה לדלת השנייה, דוחף את ג'אנקוק החוצה בצעקות ומרים אותו בידיו. הוא רץ איתו לרכב הקרוב ביותר שחנה בסמוך, פותח את דלתות המושבים האחוריים ומניח אותו בתוך המכונית הקטנה אשר לא היו בה כיסאות בחלק האחורי. רק רצפה.

לרכב הראשון נכנס אדם אחר, מתניע ועוזב את המקום, מספיק לשמוע את יללות ניידות המשטרה שרדפו אחריו. הללו, עברו ברחוב הצדדי ההוא, אינם שמים את ליבם לרכב השחור שחנה שם במקריות ומתמקדים במכונית שברחה מהם.

ג'אנקוק סקר את הרכב בעיניים מבוהלות. על פיו מודבקת חתיכת בד למניעת דיבור. רעש התנעה נשמע והמכונית החלה ליסוע. הוא סובב את עצמו על קרקע המשאית, נאנק בכאב כשבטנו שלחה לו שובל של כאב מוזר. ידיו היו קשורות מאחורה. ראשו הסתובב, רוצה לראות מי הנהג.

עיניו נפערו בבהלה.

מבעד למראה הקידמית, חייך אליו המדען בקריצה, גורם לאוויר שהיה בו להיגמר.

"אתה מוכן פרח?". שאל בקול רגיל כביכול ולא חטף אותו עכשיו.

מוכן?. ממש לא. הוא לא מוכן לזה. גם בחלומות לא. ג'אנקוק חיפש בעיניו אחר מפלט מבחין לייד הדלת הימנית של הרכב, במתכת. הוא התיישב בקושי רב, עקב טלטלות הנסיעה. זוחל אחורה, מגניב מבט למדען ולדמות השנייה שישבה במושב בקדמי, על מנת שלא יחשדו בו.

"חכה קצת. אנחנו עוד מעט ונגיע לזה." מלמל המדען בחיוך מרושע בעוד ג'אנקוק נשען על דלת המכונית. ידיו מאחורה אוחזות במתכת ומנסות לקרוע את קשרי החבל.

לשווא.

ואולי לא?.

-

"תפסנו אותו!" 

סוהו נעצר בחריקה חדה באמצע הכביש, גורם לכמה צפירות מאחורה. "האם ג'ון ג'אנקוק איתו יחד?".