תברח כמה שתרצה. לאותו הסוף. שמוביל כל פעם להתחלה.
טאהיונג ידע הכל. התכנית שלו היתה מדוקדקת לפרטי פרטים.
שלימות היתה מילה שהוא עיקם וסיבך בדרכים שלו. חדור מרץ למטרה.
הוא עקר מישורים בכדי לנטוע הרים שוממים. ונראה היה שהכל בשליטתו.
אך היה משהו שהוא לא...
טאהיונג ישב במשרדו מקליד במחשב. הוא הפנה את ראשו לשעון התלוי מולו על הקיר וסגר את המכשיר החם.
לאחר סגירת בעיות וכמה שיחות קצרות הוא הלביש את מעילו הפרוותי, לא שוכח את כפפות העור והצעיף הפנימי.
הוא יצא מהמשרד, עובר דרך מזכירתו האישית- "קים נאמג'ון השאיר בידייך את המסמכים?" שאל עם קולו העניני והנמוך. "כן בוס, ארגנתי מה שצריך למחר." היא חייכה קלות. "בסדר. יום נעים." פנה ללכת. "יום נעים בוס!" קראה אחריו נעמדת טיפה, עוקבת אחר דמותו הנעלמת. "כזה לוהט..." הרהרה לעצמה בחיוך מאוהב והתיישבה חזרה לסיים גם כן את עבודתה.
---
"איך עבר היום בוס?" שאל את טאהיונג נהגו האישי- צ'אניול.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"כרגיל. בלי הפרעות מיותרות." ענה בקול יבש. הנהג המשיך להסתכל קדימה, נוהג בזהירות-"קיבלתי הבוקר שיחת טלפון מאמא שלך." פניו של טאהיונג אורו אך-"היא ביקשה לדבר עם ג'אנקוק." המשיך הנהג, מבחין בתגובתו של הבוס מבעד למראה הקדמית. פניו של זה כבו מיידית.
טאהיונג קמץ אגרופו בזעם. ג'אנקוק מרגע ההכרות כבש את ליבה של אימו. בכל שיחה ואף הקצרה היא מזכירה לו לדאוג ל'בנה' הקטן שבמקרה גם בעלו כרגע. כאשר הגיעו שני פעמים לביקור, דאגה להאכיל את ג'אנקוק ולשאול שוב ושוב איך הוא, וכיצד הוא מסתדר יחד עם טאהיונג, בנה. הוא יכול היה לצפות בשניים משוחחים שעות על גבי שעות באותו ביקור אילולא הלילה שהושיע אותו.
"ג'ני גם התקשרה.." מלמל הנהג יותר בשקט. אולי קיווה שלא ישמע. אך דברים שנאמרים בלחש על מנת שלא ישמעו, נשמעים ועוד איך. בלי קשר לחוק מרפי.
"ג'ני?" פניו של טאהיונג אורו מיידית ופלאפונו הוצא במהירות מכיסו.
את/ה: בייב, איך את?
😘My love: טוטי~ התגעגעתי!
את/ה: אני גם:) נוכל להפגש אולי, מה דעתך?
😘My love: כן כן! אני רוצה! בזמן האחרון אתה רק עם הפושט'ק שלך..
