פרק 3

3.4K 102 3
                                    

ההצגה חייבת להימשך ככה תמיד לימדו אותי בעצם זה לא כל כך קשה כשהחיים שלך הם בעצמם הצגה אחת גדולה ...

התעוררתי לבוקר שגרתי לגמרי ,כבר אמרתי שהחיים שלי משעממים , כמובן לא לפני ששלחתי הודעה למיקה לוודא שהיא בסדר . הלוואי שהיתי במקום מיקה כזאת ששותה בלי לדפוק חשבון על מחר בלי שום דאגה שכל יום היא צריכה לקום כדי שתוכיח את עצמה כל יום מחדש זאת שצוחקת חיוך אמיתי לא מזוייף , אוחח אני שונאת את הרגשה הזאת לרצות משהו שאתה יודע שלא תקבל אותו לעולם !.
ירדתי לארוחת בוקר רואה את הוריי יושביים על שולחן האוכל אני יושבת על אחד הכיסאות ומברכת אותם בבוקר טוב  אבא הראשון ששובר את השתיקה שאני רגילה אליה מצידם ואומר " רוז היום בשעה ארבע וחצי הפגישה עם השותפים והמשקיעים לפרויקט של החברה " אני מהנהנת ולא מוסיפה שום מילה , לא בא לי ממש לדבר היום ובמיוחד לא איתם , אני מסיימת לאכול ויוצאת מהבית לכיוון המכונית שלי ונוסעת , במהלך הנסיעה אני מרגישה צורך לעצור בפארק שעשועים אני לא יודעת למה הדחף הזה פתאום בא לי , אני עוצרת את המכונית ליד המקום המיועד לחנייה ויוצאת ממנה ומתיישבת באחד הספסלים אני רואה אימא שמחזיקה את בנה ועוזרת לו לרדת במגלשה והוא כל כך מתרגש על זה שהוא התגלש לבד ומוחא כפיים לעצמו ואני מחייכת חיוך בלתי נשלט , לי לא היה הרגעים האלו בילדות החום הזה והמגע הזה מההורים הדבר הכי קרוב לחום שההורים שלי הגיעו אליו זה הכינוי שלי שהוא רוזי , הם תמיד החשיבו אותי כאל מוצר שהם מתפחים אותו ומציגים אותו להולך והשב הם דאגו להגשים את החלומות שלהם בבת שלהם אימא חלמה להיות מתעמלת קרקע והגשימה את זה בבת שלה אבא חלם שתהיו לו בת עורכת דין וזה מה שהוא עשה ממני הם אף פעם לא שאלו אם אני רוצה את זה או למשל שאלו לשלומי , אפילו אם הייתי חוזרת מבית הספר עם ציון שהוא פחות מ 95 אז הם התחילו לנזוף בי על זה שאני מזלזלת בלימודים שלי למרות שהציון היה מצויין ואפילו הכי גבוהה בכל הכיתה שלי , אבל הם דאגו שהאחרים לא יראו את המציאות הזאת הם דאגו שאחרים יראו הוריים שמחבקים וגאים בילדה ה "מצטיינת" שלהם .
אני נותנת לרוח הנעימה ללטף את הפרצוף שלי ומתענגת על האוויר הצח אני נושמת נשימה ארוכה ומתרוממת מהספסל וכואב לי שאני צריכה לחזור למציאות שהכי לא רוצה להימצא בה .
אני מגיעה לחברה ועולה למשרד שלי ומתחילה במיון המסמכים לקראת הפגישה של היום אני מאוד מסוקרנת לגבי הפגישה הזאת מעניין מי האנשיים הללו ולמה הם בדויים . אני מסיימת את הכל ומכניסה לתיק העבודה שלי ויוצאת לכיוון הבית כדי להתארגן לפגישה , אני מגיעה לבית ועולה לחדר שלי אני מביטה בשעון שעל ידי רואה שהשעה היא 15:00 ויש לי מספיק זמן כדי להתארגן אני פושטת את בגדי ונכנסת למקלחת ומתענגת על המים החמים שפוגעים בעורי החשוף לאחר חצי שעה שאני במקלחת אני יוצאת ומורחת על עצמי את הקרמים הקבועים שלי ומכסה את עצמי בחלוק , אני מתלבטת אם ללבוש חצאית או שמלה אני לא רוצה להיראות מתאמצת מידי אבל מצד שני גם לא פשוטה מידי לבסוף בחרתי משהו בין לבין :

 אני מסיימת את הכל ומכניסה לתיק העבודה שלי ויוצאת לכיוון הבית כדי להתארגן לפגישה , אני מגיעה לבית ועולה לחדר שלי אני מביטה בשעון שעל ידי רואה שהשעה היא 15:00 ויש לי מספיק זמן כדי להתארגן אני פושטת את בגדי ונכנסת למקלחת ומתענגת על המים החמים שפוגעי...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

נעלתי עקביים שקופים ולקחתי תיק העבודה שלי התבשמתי ויצאתי מהבית , אני נוסעת למיקום שאבא שלח לי ומגיעה למסעדה כזאת מפוארת על שפת הים , חניתי את האוטו והתקדמתי לכניסה המארחת פונה אלי בחיוך "כן גברתי הזמנת מקום" אני אומרת לה את שמי והיא מהנהנת ומובילה אותי לשולחן אני מתקדמת איתה ומרימה את המבט שלי לקראת השולחן ואני פשוט קופאת מה לעזאזל הוא עושה כאן!???

את מי רוז פגשה ??!?!
ספויילר זה מישהו מהעבר שלה :)

ככה זה בעולם שלנוWhere stories live. Discover now