ככה זה בעולם שלנו

פרק 25

"I never carved a touch until i felt yours "

נקודת מבט רוז:

בימיים האחרונים גבריאל שקוע בעבודה עד כדי כך שהוא כמעט ולא נמצא בבית אני אפילו לא זוכרת מתי הארוחה האחרונה שאכלנו אותה יחד , זה לא שאני מחפשת את את תשומת לב שלו אבל זה כן חסר לי הנוכחות שלו אני לא התחתנתי בשביל להיות לבד אני מתחילה להרגיש משהו חזק לגבריאל אני לא אכחיש הפרפרים שהוא עושה לי רק מלהסתכל עלי אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר את הרגש הזה כי אהבה זה עדיין לא שם , בימיים האחרונים שיצא לי להיות בהם לבד חשבתי האם לתת לנישואים הללו צאנס , כי בכל זאת זה לכל החיים .
אני שוכבת במיטה קוראת ספר שהחלטתי לחזור לקרוא אותו כי הפסקתי באמצע שלו בערך לפני חודש , הדלת נפתחת וגבריאל עומד בפתח הדלת הוא לא הסתכל לכיוון שלי וישירות נכנס למקלחת , זה קצת הזיז לי אבל אולי הוא לא שם לב אז לא נתקעתי על זה , אחרי בערך רבע שעה הוא יצא מהמקלחת הזזתי את השמיכה מעלי והלכתי לכיוון חדר הארונות ראיתי את גבריאל אבל הוא היה עם הגב אלי , החלטתי לאזור אומץ ולעשות צעד התקדמתי לאט לאט בצעדיים מהוססים כשהייתי מספיק קרובה לשים את הידיים שלי על עורו השזוף והחם , לא עברו שלוש שניות והוא זז ממני הסתכלתי עליו במבט מבולבל למה הוא הזיז את הידיים שלי , " קרה משהו" שאלתי בחוסר הבנה , הוא הסתכל עלי במבט אדיש " רוז אני עייף" , והוא עקף אותי ויצא מחדר הארונות , נשארתי קפואה במקום הרגשתי מטומטמת זה משהרגשתי החזקתי את הדמעות שלי עד כמה שאני יכולה כי לא הוא שיגרום לי לבכות , יצאתי מהחדר ארונות רואה אותו מתעסק על האקדח שלו , " אז ככה גבריאל זה היחס שאתה תיתן לי , אז בוא אני אגיד לך מעכשיו אם זה היחס שתתן אל תתפלא על היחס שתקבל " אמרתי בקול הכי יציב שלי , הוא אפילו לא הסתובב , " רוז זה לא הזמן אני עייף ואין בי כוחות להתווכח על שטויות" , זה הכה בי חזק כמו סטירה חזקה , " אז זה מה שיש לך להגיד לי שהוויכוח איתי זה שטויות , אתה דורך על הכבוד שלי גבריאל ואני עדיין שותקת אבל לא עוד " באתי לסטור לא אבל כאילו שיש לו עיניים מאחורה הוא הסתובב והחזיק לי את היד שניה לפני שנגעה בפרצוף שלו , " שלא תעזי להרים את היד שלך עלי" הוא הסתכל עלי במבט חד פחד זה מה שעבר לי בראש , " אתה מאיים עלי " שאלתי בקול פגוע , הוא נאנח ועצם את העיניים שלו חזק ומרוב שהוא חשק בשיינים שלו קווי הלסת שלו בלטו יותר , לאחר שניות הוא פתח את עיינו , " אני לא מאיים עלייך רוז אבל אמרתי לך שאני עייף אז אל תבואי ותקדחילי במוח על יחס "  ,  "אבל אני שמתי את האגו בצד גבריאל אני החלטתי לתת לנישואים האלו צאנס רק כדי שיהיה לנו קל יותר ועתיד טוב לבן שלנו שהבן שלנו לא יצטרך לראות את הוריו רבים או שונאים אחד את השניה ובמקום זה אתה עדיין לא מוכן לשים את הפאקינג אגו שלך בצד ולהתנהג כמו בנאדם" אמרתי את הכל בנשימה אחת , הוא שתק לכמה שניות ואז הסתכל לי בעיניים , " את לא מבינה שזה לא עניין של אגו רוז בעולם שאני ואת חיים בו כשהקשיחות היא עניין של כבוד אז אני לא מוכן לוותר על זה , אם אחליש טיפה את עצמי ואכנע לרגש אז זהו כבר אין יותר דרך חזרה כי הרגש מתי שאתה מחליט להרגיש אותו אז אין דרך חזרה זה רק מתגבר , אני לא בנאדם של רגש ואת יודעת טוב מאוד , אז אל תמהרי לשים כותרות לנישואים שלנו , אני עכשיו בתקופה מאוד רגישה ואני מצפה לחזור לבית שקט ולא לוויכוחים כאלו , אל תפתחי ציפיות רוז זה חוק חשוב בחיים , זה לא סיפור אגדות שאחרי נישואים חיים באושר ועושר זה עולם שחור עולם אכזרי ומגעיל אמרתי לך העולם הזה כנראה גדול עלייך , חובתי לשמור עלייך כי את אישתי ואני לעולם לא אמעיט בערכך או בכבוד שלך אבל המעט שאני מצפה ממך זה שתביני אותי זאת תקופה קשה אחרי התקופה הזאת יהיה לנו כל הזמן שבעולם לפתור בעיות של זוגיות שעדיין לא התפתחה " הוא אמר בקשיחות , קפאתי למשמע מילותיו אני יודעת שהוא צודק אבל האגו שלי מסרב לקבל את האמת , שתקתי כי לא היה לי מה לומר פשוט נכנסתי למיטה והוא יצא לעבודה.