ככה זה בעולם שלנו

פרק 27

"But darling , this isn't wonderland & you're not alice "

נקודת מבט גבריאל:

כולנו ישובים בחדר הפגישות מול מסך הטלוזיה , צופים בהצגה אחת גדולה בכיכובו של אסי בוסקילה , להגיד שהייתי מופתע אני אשקר כי הרי זה ידוע לי שהוא לא רוצה את המפעל למטרות עסקיות או אחרות הוא רוצה נקמה וזה בדיוק מה שהוא עושה , אבא שלי נראה מתוח מעט ואחים שלי אפילו נועם לחוצים וכעוסים לעומתי שאני דיי שומר על קור רווח כי האסי הזה חופר לעצמו בור ענק ועמוק ,
"תראה תראה את הבן זונה הזה משחק אותה קורבן " כרגיל תאיו לא מאופק , " אני לא מבין אבא למה אנחנו לא הולכים ומפוצצים לו תראש עכשיו" רפאל אמר בנימה נחושה , אבא שתק והמשיך לצפות בכתבה , " אני משתגע אני יושב פה כמו כוסית פחדנית במקום להיות מול הבן אלף הזה ולקרוע אותי לחתיכות קטנות" תאיו התפרץ בזמן שנועם מחזיק את ראשו בין ידיו , " סבלנות ילדים שלי סבלנות" זה המשפט הראשון שאבא הוציא מהפה שלו מתחילת הכתבה , " גברי תגיד משהו שתף מה הכוונה שלך בזה שאמרת שהמפעל הזה הוא זה שיפיל את הזבל הזה " תאיו פנה אלי מיואש , הסתכלתי על אבא שלי במבט מבין , תמיד לי ולאבא היה קשר מיוחד מהסוג שרק מבט אחד וזהו הכל סגור , אבא סמך עלי במשך שנים בהנהלת העסק הוא סמך עלי שאצא למבצע מסוכן וחשוב בתוכנית שאני קבעתי ומעולם לא פיקפק או היסס להוציא את כל זה לפועל , וגם עכשיו בזמן הכי רגיש שיש הוא סומך עלי שאמחק את אסי בוסקילה וזה תקף גם למכירת המפעל כי הוא יודע בדיוק איך המוח שלי עובד בדיוק כמוהו .
" תאיו שב ותירגע זאת בדיוק המטרה של הנמושה הזה לגרום לנו לצאת מדעתנו הוא מצפה שנהיה בזיזים ומחכה שנטעה טעות אחת קטנה , אבל כל זה לא יעבוד עלינו וכשאני אומר משהו אח קטן שב בשקט ותקשיב ושמור על קור רוח" הוא שתק וישב , תאיו מעולם לא הקשיב לאיש חוץ ממני לא כי הוא מפחד ממני אלא כי הוא מכבד ואף מעריץ אותי , אני זוכר כשהוא היה בכיתה ד המורה ביקשה מהם לצייר את הדמות להערצה שלהם ובמקום לצייר אבא או את אימא כמו כל הילדים שבכיתה שלו הוא צייר אותי , אני עדיין זוכר איך הוא חזר הביתה נרגש להראות לי את הציור שהוא צייר , עד היום יש לו את הניצוץ הזה בעיניים .
לאחר שהכתבה הסתיימה צלצול טלפון קטע את הדממה ששררה בחדר , על הטלפון לא היה רשום את המספר זה היה חסום , ידעתי בדיוק מי זה ובכל זאת עניתי ,
שיחה:
אסי: מה דעתך על ההצגה יפה לא וגם בחינם .
גבריאל: יפה בוסקילה לא רע אפילו נדהמתי מכישורי המשחק שלך .
אסי: סבלנות אבוטבול יש עוד כל כך הרבה הפתעות במיוחד בשביל המשפחה היקרה שלך , אה ולפני שאשכח ד"ש לאבא .
-ניותק-
אבא גיחך גיחוך חסר הומור ומיהר להצית סיגריה ולשחרר את העניבה ההדוקה , " תקשיב גברי מה שלא יהיה התוכנית הזאת שלך אני מקווה שהיא בסוף תשתלם את כל העצבים שאני אוגר בשביל המזדיין הזה " תאיו אמר ומיהר לצאת מהחדר רפאל ונועם גם כן יצאו טעונים , נשארנו אני ואבא לבדנו , "הבן זונה למד איך לשחק " אבא אמר תוך כדי שהוא משחרר את העשן לחלל החדר , " תקשיב גברי אתה יודע שאני מעולם לא היססתי לתת לך את המושכות אבל אני דואג שהמושכות יגברו עלייך ותאבד שליטה" אבא מעך את הסיגריה במאפרה ויישר מבטו אלי , " הפישפש הזה עוד לא יודע מה מחכה לו אבא , אני בינתיים נותן לו להינות מעשר דקות התהילה שלו אבל כשהן יגמרו הוא יהיה חייב להתכונן לגיהנום שרק מחכה לכבודו " אבא חייך חיוך צדדי ושילב ידייו , " אני לפעמים מפחד שהעמסתי יותר מדי על הכתפיים שלך בני אבל כמו בכל פעם אתה מוכיח לי שזה כלום בשבילך" חייכתי חיוך צדדי ויצאתי מהחדר .

נקודת מבט כללית:
אבישג סיימה לראות את הכתבה ולא יכלה להסתיר את החיוך שעלה על פניה עכשיו היא יודעת שהמשחק רשמית התחיל והיא יותר ממכונה בכדי שהיא תשחק את משחק חייה , צלצול בקע מהטלפון שלה על הצג היה רשום אסי והיא מיהרה לענות
שיחה :
אסי: אהבת
אבישג: מאוד
אסי: חכי עוד עשר דקות וההפתעה השניה תהיה אצלך
-ניתוק-
אבישג לא יכלה לחכות להפתעה שהיא לא בדיוק משמחת  למשפחת אבוטבול אבל בשבילה זה יותר ממשמחת .

נוקדת מבט גביראל:

צעקות ורעשים חזקים נשמעו מחוץ לבית מהר מאוד טענתי את האקדח והחבאתי אותו מתחת לחגורה שלי מאחורה , יצאתי החוצה ולמולי נגלו מאות אנשים כעוסים כאשר כל אחד מהם מחזיק בדלי שלא בדיוק הבנתי מה יש בהם , השער היה סגור ככה שזה מה שמפריד ביני לבינם השומרים שלי היו עם אקדחים טעונים , איך שהם ראו אותי הצעקות גברו , " הנה הוא , למה ככה אדון גבריאל זה מקום הפרנסה שלנו ככה את מרמה אותנו " איש בשנות החמישים לחייו אמר וגרר אחריו צעקות של בושה ושנאה , תאיו לא יכל לראות את המחזה הזה כי היה לו מין דחף שהוא לא יכל לשמוע מישהו ממעיט מערכי הוא התפרץ לדברי האיש המבוגר , " איציק שמור על הפה שלך ואל תשכח מול מי אתה עומד " , גבר בשנות השלושים לחייו התפרץ בחזרה , " למה מה תעשה לו תהרוג אותו , אנחנו רוצים פיצויים על הרמאות שעברנו עכשיו אנחנו בלי עבודה בגללכם " ולא עברה שניה וקולות העידוד התחזקו לא עברה שניה וכל תכולת הדליים שהייתה מוחזקת בידייהם של האנשים נשפכה על כניסת הבית מה שהתברר שזה היה לבן , הרמתי גבה מופתע דממה זה מה שהיה עכשיו , ישרתי מבטי לאנשיים שעד לפני רגע היו עובדי מפעל החיים שלנו , סרקתי אחד אחד במבטי , " זכותכם להיות כעוסים וזכותכם לבוא ולבקש הסברים , אבל ויש אבל גדול המעשה שנעשה עכשיו היה טעות גדולה , אתם יורקים בצלחת שהאכילה אותכם ואת ילדיכם במשך כל שנות חייכם , הלבן הזה שעכשיו זרקתם זה מעשי ידייכם הפרנסה שלכם יש המון אנשיים בעולם הזה שהיו חולמים לקבל אותו ואתם בתמורה באים ודורכים עליו , אתם תבחרו להאמין למשפחה שלי שפרנסה אותכם ולא החסירה כלום ממכם או שתבחרו להאמין לבולשיט אחד גדול שמוכרים לכם הבחירה בידייכם או שתעמדו לצד שדאג במשך שנים לשים אוכל בצלחת שלכם או בצד איש זר שאיש ממכם לא מכיר , אבל אם אתם בוחרים בצד הזר אל תבואו אחר כך לבקש חנינה כי אז אני לא אהיה סלחן כמו עכשיו " הם השתתקו והביטו אחד בשני , סימנתי לשומרים שינקו את השטח וסימנתי לאחים שלי להיכנס פנימה יחד איתי .

נקודת מבט כללית :
אבישג מיהרה לצאת למסדרון בכדי לצותת לשיחת האחים הכעוסים , " בוגדים זה מה שהם כל חיינו נתנו להם את כל הזכויות שלהם וזה התמורה שאנחנו מקבלים "  אבישג זיהתה קולו הכעוס של תאיו היא כבר הספיקה ללמוד את האופי של כל אחד ואחד מהגבירם של משפחת אבוטבול , " גברי תאיו צודק עד מתי נשתוק" אבישג הופתעה לשמוע את קולו של נועם היא לא ציפתה שהוא יהיה חסר סבלנות כמו תאיו , " אתם תשבו בשקט עד הרגע הנכון ואוי ואבוי למי שיפעל מאחורי הגב שלי " את הקול הזה אבישג הכירה בעיניים עצמות כי הוא היה בעל נוכחות שבלתי ניתנת לפספוס .
היא חזרה לחדרה ושלחה הודעה  לאסי לשבח אותו על ההופעה שהרים כרגע , לאחר שתי דקות הוא החזיר בהודעת טקסט שגרמה לה להזדקף ולהותכנן, " תתכונני מחר המשימה השניה שלך" .

__________________________________.

סליחה על הפרק הקצר אבל זה מה שאני מספיקה לכתוב בזמן הפנוי שלי .
קריאה מהנה .🙏💕