כנראה יהיו הרבה שבתות שאשכח, סורי😅
בילינו המון זמן עם אייפל, היא מאוד בוגרת לגילה. או שזה בגלל שהיא גדולה מאיתנו וקצת יותר מחבריה לגיל… בכל מקרה, היה לנו יום עמוס. ריב ראשון, יציאה מהארון למול האנשים שיכול להיות התחרטו על הרצון לאמץ אותנו… לא, לא, אני חייב לשכנע את דמבלדור לפחות - סקורפיו לא יכול לחזור אל אביו. בכל מקרה, ההפסקות עם אייפל והחברות שלה די הוציאו מאיתנו אנרגיות. סקורפיו קורא לו בצל תחת אחד עצי השמורה ואני בינתיים מערבב סבון עם מים, מביא כמה חפצים בו-זמנית עם הלחש 'וינגארדיום לביוסה' - לחש ריחוף לפי הנעת היד. הצלחתי להשתלט על כמה חפצים בבת אחת. יוצא מחדר הציוד דרך הדלת אל האורוות של ההיפוגרפים, אני מניח את כל החפצים ופורס את זרועותיי לצדדים בעוד ראשי מושפל עד הסוף ואני יורד על ברכיי. מחכה לאישורם של כל ששת ההיפוגרפים אשר שוכנים אצלנו.
"התגעגעתי אליכם, אהובים שלי." אני פונה אל כולם, מנשק את הנקבה הבוגרת מבין השלוש במקורה ומושיט יד לעבר הכנף השבורה, לא מרחיק אותה לכיוונה בכלל אלא משאיר אותה בחיקי. הנקבה רוכנת אל קוביית החרקים המרוסקים והקפואים, מלקקת אותו ומניחה לי לעשות את שלי. מוריד את התחבושות שלה ויודע שיש כאלו אשר מסתכלים, אני לא מפנה ממנה את תשומת הלב שלי ומתחיל לרחוץ אותה בידיעה שרחיצה עם קסם לא יהיה עדין מספיק. אני מתכוון, עם הכנפיים בלבד אסור להשתמש בקסם, אבל אני מטפל ידנית בכולם ובכל האיברים שלהם. אנחנו מנהלים שיחה על התיאבון שלה, על הדברים שמעסיקים אותה, על השינה שלה והתקשורת עם האחרים. חשוב להיות חלק מהעדר להיפוגרפים, לכן גם הזכרים הפצועים שיעדיפו להיות האלפא יכנעו לקינג שנמצא קבוע. אחר כך אני פונה לזכר עם זוג הרגליים האחוריות המרוסקות שמשתמש רוב הזמן בכנפיו וגם כן מוריד לו תחבושות בשביל רחצה ואז חובש שוב, רק שלו אני עושה פיזיותרפיה. הוא לא מנהל שיחות, יותר טיפוס שקט. לכן כאשר אני מלטף אותו בין העיסויים ורואה שהוא מרגיש נינוח - אני מצליח לראות דרך עיניו שהוא גם נהנה בחברתי. אחריו ישנה הצעירה שבדיוק הגיעה לבגרות איתה אני מרבה לשחק תוך כדי רחצה ומשתעשע איתה. היא די חדשה, חודש כאן. באה בדיוק כאשר האחרון מהקבוצה הקודמת עזב. היא לא פצועה אבל בהריון בסיכון. לה ולגורים. אני מתכוון - לפני שהיא מטילה ביצים הם נוצרים בתוכה, כמובן, ועץ שהתרסק עליה בשריפה ביער הוביל אותה לאבד את האלפא שהכניס אותה להריון ושאר הנקבות והגורים. היא הריונית עם שלישייה וחד הורית, כך שאנחנו נעזור לה עד שהם יהיה גדולים מספיק בשביל לשוב לעדר ביער. אחרי החולים אני מנקה את ההיפוגרפים שלי בלבד - הרי את הפינוק הם מקבלים… כאשר החולים לא מבחינים. נכנס אל חדר הציוד ומניח את הדליים בתוך הכיור, אני לא צריך לבדוק והסקוץ מתחיל לשטוף הכל. עובר למדפים של מוצרי עזרה ראשונה לציפורים, אני לוקח תחבושות בכל המידות הצרוכות וחבילה שלמה של צמר גפן אם לא שתיים. שתי סוגים של חבילות אוכל. יוצא מהדלת המתאימה, אני נכנס לכלוב ענקי עם גדר כמעט בלתי נראית שנועדה כדי לשמור על המטופלים. ולאחר ארבעים וחמש דקות עם ההיפוגרפים, אני מבלה את הזמן שנותר לי (שעה ורבע) בטיפול כל הציפורים. יש לנו חמישה אוגוריי, הם שייכים לגזע רזה וגדול בעל מראה קודר עם נוצות בצבע שחור וירקרק. מזכיר קצת עיט מורעב. זוהי ציפור ביישנית המתרחקת מחברת אדם ומתגלה רק לעיתים רחוקות, חיה בתוך שיח קוצים ואוכלת חרקים ופירות. קריאתה מספרת על בוא הגשם. עשרה ג'וברנולים, שזה מספר ממש עצוב, כי מנסים לצוד אותן למען שיקויי אמת וזיכרון - ג'וברנול היא ציפור קסומה בגודל זעיר בעלת נוצות כחולות מנוקדות. היא ניזונה מחרקים קטנים ולא משמיעה קול בכל שנות חייה, עד רגע מותה. אז היא משמיעה צרחה ארוכה ומורכבת העשויה למעשה מכל הצלילים והקולות ששמעה במהלך חייה, בסדר הפוך. שמעתי די ויותר צרחות שכאלו, לפחות חמש, מאז בואי להוגוורטס. שני סנדיג'טים, היות והם ציפורים כל כך נדירות הן מוגנות בידי החוק - מקורם קצר מאוד, אבל עיניהם עשויות אבני חן ונוצותיהם המכסות את גופם העגול לגמרי עשויות זהב אמיתי, מה שמסכן את הגזע. ציפור רעם אחת שלא נותנת לי להתקרב, אני מניח נקבה - האגריד לא לימד אותי דבר על הציפור הזאת. בכלוב הזה ישנם גם שבעה נארלים, יצורים דמויי קיפודים בעל שינוי התנהגותי בלבד מהם. אם תשאירו בחצר מזון המיועד לקיפוד, הקיפוד יאכל את המתנה בהנאה. אם מציעים מזון לנארל, הוא יניח שאתה מנסה לטמון לו מלכודת ויזרע הרס בצמחים וקישוטי הנוי אשר בגינה שלך. לדורבנים של הנארלים יש סגולות פלא, אבל בעלי הבית הזועמים הם אלו שפוגעים בחיות הפלא הנהדרות אף שילדיהם הם האשמים. ישנו עוד גזע של מכרסמים בכלוב, הג'ארווים הגסים. ג'ארווי דומה בצורתו לנמייה גדולה, אך הוא בעל יכולת דיבור. ואל תחשבו שהג'ווארים יכולים להיות חברים לשיחה - הגזע מוגבל לביטויים קצרים בלבד ורובם גסים, אותם הם פולטים ללא הפסקה. הג'ארווים מתחפרים מתחת לפני האדמה וניזונים מחפרפרות, חולדות חדפים ואוהבים לרדוף אחרי נומים. יוצא מהכלוב והולך לשטח השבילים בו תלמידים יכולים להיות, אני הולך לעבר אהובי ושומע את צחוקו המתגלגל. בוחן אותו בסקרנות ומבחין בקרופ. גור מתוק ושחור מגזע כלבים של קוסמים הדומה מאוד לכלב טרייר פרט לזנב מתפצל לשניים בנוסף הוא נאמן מאוד לקוסמים ומאוד פראי ואכזר כלפי מוגלגים. הקרופים זללנים מאוד ואוכלי זבל. משרד הקסמים דורש לחתוך את החלק המתפצל של הזנב בגיל 6-8 שבועות למקרה שמוגלגים יבחינו בהם. כדי לגדל קרופ יש לשאת רישיון מטעם משרד הקסמים ולבצע מבחן כשירות שמראה שהבעלים מסוגל להשתלט עליו, כך שהוא ככל הנראה שייך להאגריד. בתור גורים הם נראים כך:
YOU ARE READING
הדור החדש הכאב הישן - הקפאה
Fantasyכאילו המיטה שוקעת, והמזרן חורק במקום הצעירים בבקשה לעוד. סקורפיו משמיע ייבבה ואוחז לפתע בחולצתי, נאנק ומושך אותי אליו. יותר מבדרך כלל. "אֵל... אֵל, בבקשה..." רגליו מתפתלות על מותניי ואני נוהם כאשר איברינו נפגשים. מוצץ ומלקק את הסימנים האדומים - הם...
