פרק רביעי

10 3 0
                                    

כשישבתי שם, על הכיסא של האישה ההיא, הרגשתי שקט, מעין רוגע פנימי מוזר. ואז קמנו,והיא ליוותה אותי הביתה ואמרה לי "חלומות נעימים", אמא ואבא היו בסלון ראו סרט, לא רציתי להפריע להם. עליתי למעלה הבנות כבר בטח ישנות. נכנסתי למיטה ועצמתי עיניים. ואז נזכרתי בבקבוקון, הושטתי יד לכיס הסווטשרט ושתיתי אותו, עצמתי עיניים ונרדמתי, הדבר הבא שאני זוכרת זה את חום השמש ומשם אני כבר מתחילה להבין מה קורה, אין לי מושג מה היה בבקבוקון הזה מהאישה המוזרה הזו אבל זה לא רגיל, חשבתי שאתמול בלילה היה חלום (חשבתי לגבי החלק השני וקיוויתי לגבי החלק הראשון...) יש כמה אופציות, אחת- שאני מתה ושכל זה חלום, שתיים- שאני באמת "רוח" והגוף שלי בקומה  מוזרה כזו, שלוש- שהכל חלום, הכי רציתי להאמין לשלישית אבל הרגשתי את זה, הרגשתי את העולם, הרגשתי חיה יותר מאי פעם. התחלתי ללכת, הסתובבתי בבית חולים, ראיתי אנשים נולדים, מתים, מנותחים וזה היה מדהים, לראות בלי להיות בכלל בחדר, ווא זה פשוט הרגיש מדהים, כאילו שהייתי מסוממת אבל בעצם לא, אחרי שעתיים זה נמאס אז יצאתי מבית החולים, אל הרחוב, צעדתי בין מכוניות באמצע הפקק, דבר שתמיד הפחיד אותי, להיות ליד מכונית נוסעת, עכשיו הרגיש נורמאלי, ובאותו רגע. הרגשתי שהכל אפשרי.

חולמת אבל ערהWhere stories live. Discover now