פרק שמיני

7 2 0
                                    

"לפני הרבה זמן, לפני שהגעת, הייתה פה עוד מישהי, כמונו" סאן התחילה  לספר לי, " קראו לה מריסה, גם היא, כמונו ביקשה מהאישה הזרה ההיא את המשאלה והגיעה הנה, אבל זה היה לפני הרבה זמן, ויום אחד, היא פשוט נעלמה, לא חזרה לעולם שלנו ולא לעולם האמיתי, פשוט נעלמה" ראיתי שהעיניים שלה מתחילות לנצנץ מדמעות, "אני עד היום לא מבינה למה, חיפשתי אותה בכל מקום, אבל היא פשוט נעלמה, עד היום אני לא יודעת מה קרה לה" חיבקתי אותה, והרגשתי את הלב שלה פועם , וישבנו ככה, שתי "רוחות" בודדות, וברגע הזה לא היינו צריכות עוד שום דבר. 
אחרי זה קמנו והתחלנו להריח פרחים, היה ממש כיף סאן מבינה הרבה בפרחים והיא לימדה אותי הרבה, הרחתי את החרציות ופתאום הייתה לי ממש בחילה והקאתי, זה היה כל כך מוזר, הקאתי ואז זה פשוט נעלם לאט לאט התפוגג, סאן רצה אלי, "את בסדר? "היא שאלה  "כן כן, לא יודעת מה קרה, פתאום נכנסה בי בחילה" עניתי, "נראלי שזה מספיק להיום, בואי נחזור הביתה" היא אמרה, ואני פשוט הלכתי אחריה. 
עד ארוחת הערב הקאתי עוד פעמיים "את בטוחה שאת מרגישה בסדר?" היא שאלה ואני עניתי שכן, למרות שלאט לאט התחיל לחלחל בי פחד, חשש שאני יודעת מה קורה, וזה אפילו לא נשמע לי הגיוני. מה שבטוח זה שאני לא יכולה לספר לסאן, עוד לא לא עד שאהיה בטוחה. ועכשיו, עכשיו יש לי שלושה סודות.

חולמת אבל ערהWhere stories live. Discover now