חולמת אבל ערה

פרק תשיעי

אנחנו יושבות במרפסת של איזה בית נטוש, שתי רוחות ושלושה סודות, אני כל כך רוצה לספר לה, לפחות סוד אחד, מרגיש לי כאילו שיש אבן בליבי שמונעת ממני להיות אני, ואני רוצה לספר לה, אני כל כך רוצה, אבל אז עולות כל המחשבות, מטפסות עלי לאט לאט ומורידות אותי למטה, מה אם היא לא תאהב אותי ככה? מה אם היא תתרחק? אני לא יכולה להיות פה לבד, אני אשתגע! השעה עשר בבוקר, שתינו שוכבות בשדה, על שמיכת פיקניק קטנה, ואני אוזרת אומץ לספר לה, "סאן, יש לי משהו לספר לך" אני לוחשת "את יכולה לספר לי הכל יקירתי" היא עונה" בסדר, " אני אומרת, לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה לשפוך "יש לי שלושה סודות שאני שומרת ממך, הם די גדולים ואני לא מרגישה שלמה אתך ככה" היא מביטה בעיני ואומרת "אני מקשיבה" "הראשון- אני רוצה להישאר,  אני חשבתי על זה הרבה זמן, כבר אין לי מה לעשות בעולם המוחשי, אני רוצה להישאר אתך כאן, ואני חשבתי הרבה זמן למה, וזה הסוד השני שלי, אף אחד בעולם כולו לא יודע אותו, ואת תהיי הראשונה, אני פחדתי להגיד את זה  כל כך הרבה זמן, אבל -אני לסבית," וכשאני אומרת את  זה אני יכולה להרגיש את הסומק עולה על פניי, ואת האבן הזו יורדת מליבי, והיא באה אלי, ונותנת לי חיבוק ענק, ולוחשת לי "גם אני" ואני מחייכת ולא מעלה לשיחה את הסוד השלישי והיא מבינה את הרמז ולא שואלת, היא כזו נהדרת, הלכנו יחד לבית, ואני הלכתי לשירותים, אני חייבת לדעת אני מדמיינת ממש חזק את מה שאני רוצה, וזה מופיע בידי. לאחר כמה דקת היא שואלת אם אני בסדר, ואני מכורבלת על רצפת השירותים ועיני מלאות בדמעות, לוחשת "לא"