נקמה ואהבה

23/ לנקום בנוקם.

-לנקום בנוקם-

חלק 1
איזבלה סמית׳
הוא זה שלא השאיר לי ברירה. הייתי חייבת לנקום בנוקם.

לעזאזל עם האירוניה.

מיהרתי להתארגן לקראת הערב שתכננתי ליצור לעצמי. ערב שבו אני מגיעה עם בחור לבית ומאבדת את הראש כמו טיפשה, אבל טיפשה עם נקמה.

ותאמינו או לא, תוך שנייה מצאתי את עצמי בבר שמפוצץ אנשים.

התחלתי לבחון את הגברים הפוטנציאליים עד שגבר שנראה טוב פלוס, פנה אליי. ״מייקל.״

לעזאזל עם האירוניה.

צחקתי, ״איזבלה,״ חיוך קטן עלה על שפתיי כשהרמתי את ראשי בחזרה אליו.

הוא היה גבוה אבל לא כמו אנדרו, ומספיק גבוה בשבילי.

״שם יפה, איזבלה,״ הוא הניח את ידו מאחורי הבר והתקרב אליי. ״אז מה את אומרת על מקום שקט?״

מהשמיים הוא בא אליי.

זה הגעיל אותי מה שהייתי אמורה לעשות, אבל.. הייתי חייבת. ״אז מה אתה אומר שנשתה ונקפוץ אליי?״ אמרתי בחוסר רצון, זורקת מבט לעבר הבר.

״עליי.״ ברור שעלייך יא מוזר.

מייקל שילם על המשקאות שלי שלא פסקו ואני כמעט צחקתי מהפרצוף המודאג שלו. נסענו לבית שלי ברכב שלו כי הוא זה שלא שתה מבנינו.

״את בטוחה שאת בסדר?״ קולו היה מבולבל. הנהנתי לחיוב וטפחתי על כתפו כשנכנסנו לבית. למרות האירוניה, אנדרו היה שם עם בחורה.

״קייטלין!״ הבחור שבא איתי וקרא בהפתעה אל הבחורה הצעירה שהייתה עם אנדרו. ״מה לעזאזל?״ קולו נשמע המום כשהוא בחן אותה.

״שיט..״ היא ממלמלה ובושה ניכרה בכל כולה.

עיניו של אנדרו התכהו ותפסו את שלי ומיהרתי להביט בשניהם. ״אתה מכיר אותה?״ לחשתי.

״אחותי הקטנה.״ הוא סינן בשקט, ״אני פאקינג לא מאמין..״

צחקקתי, מניחה את היד על הפה. חוסר טאקט שנבע מיותר מדי שתייה חריפה. עכשיו הוא יגרש את הבחורה שבאה עם אנדרו ואני אהיה עם בחור ואנדרו יאוכל את הלב.

״את באה איתי הביתה.״ הוא מיהר לומר, תופס בידה ויוצא מהדלת איתה מבלי לדפוק דין וחשבון.

פלטתי עוד צחוק קצר מההלם.

הבחור שבא איתי הרגע עזב כי תפס את הבחורה שבאה עם אנדרו? מה זאת הסיטאוציה המפגרת הזאת?

צחקתי, צחוק כזה גדול שכמעט השאיר דמעות בעיניי. ״מי זה הבחור הזה שבא איתך? אני בכלל חשבתי שאת במיטה. ישנה.״ הוא דיבר בכעס.