נקמה ואהבה

11 / לכל דבר טוב יש סוף.

-לכל דבר טוב יש סוף-

חלק 1
אנדרו קאלו
האמנתי שזה זרם בדם המזויין שלנו. אמא שלי הלכה על ג'ונתן סמית׳ ואני הלכתי על איזבלה סמית׳.

ממש רציתי אותה, -כמו תמיד- רוצה את מה שאסור לי.

ועכשיו, אני סתם אוכל על עצמי סרטים. רציתי שהיא תשנא אותי, אז עשיתי את הצעד הבא.

דפקתי בדלת של חדרה, מעיר אותה. היא נעלה את הדלת אתמול אחרי שגמרתי לה לגמור.

ושאלוהים יקח אותי לגיהינום אחרי זה..

אבל מה זה? איך היא גמרה ככה יפה? כאילו, פאק, רציתי לראות אותה ככה שוב. ושהיא רעדה עם השם שלי? שאני אמות.

כן. תקראו לי מטורף, אבל אני חושב שהיא האובססיה החדשה שלי.

בסוף עוד אני אשכח מהנקמה.
אני אהרוג את עצמי בטעות .

לעזאזל, למה היא לא פותחת?!

שנייה אחרי זה הדלת נפתחה בתנופה וכל שיערה היה מבולגן. היא עדיין לבשה את השמלה ההיא שממש גרמה לי לרצות לקרוע לה אותה מהגוף.

״תתארגני זריז,״ אמרתי בקול קר, חוזר למצב הרגיל שלנו.

אתמול היה טעות. קול הזהיר בראשי.

אבל אם זה טעות, אז למה אני רוצה לחזור עליה?

עיניה הביטו בי בישנוניות וזרקתי מבט אדיש לשפתיה . הן היו נפוחות ומגרות כל-כך.

פאק.

״אני לא באה לעבודה..״ היא ממלמלה. ״...בחיים!״ ולפני שהיא טרקה לי את הדלת בפנים, עצרתי אותה.

״את רוצה שאקח אותך ככה לעבודה?״ שאלתי, לא מתכוון לזה ברצינות. התקרבתי אליה , גורם לה להאמין לי. היא עדיין לא לובשת תחתונים ואני לא אתן לאף אחד לראות אותה ככה. בחיים. לא בשטח שלי.

היא התרחקה ממני, ״אתה לא תעשה את זה.״ נשמע שהיא ניסתה לשכנע את עצמה מאשר אותי.

גיחכתי, ״מה אני לא אעשה?״ שאלתי בשקט, נואש לקירבה הזאת שלה. עיניה היו כל-כך מפוחדות תחתיי ויכולתי להרגיש את השליטה שאהבתי.

יכולתי להרגיש את הפטמות שלה מתקשות תחת חזהי שהיה קרוב אליה. ״תעזוב אותי,״ היא מיהרה לומר כשחיבקתי את הגב שלה ביד אחת, כולא אותה ומונע ממנה לזוז.