ג'ין:
תפסתי בידית פותח באיטיות מגלה שהדלת לא הייתה נעולה. פתחתי את הדלת עד הסוף מביט במראה המחריד של ביתו, סובבתי את מבטי אליו כשליבי שורר אימה, בהיתי בו במבט מעט מפוחדהוא הסתכל עלי ונרתע אחורה "אמרתי לך ללכת... בבקשה תלך ג'ין..." הוא אמר בקול יותר מתחנן ונפגע. הוא אף פעם לא ביקש משהו... תמיד דרש... "אני.. אני לא יודע מה עבר עלייך... אבל.. אני בהחלט לא הולך לעזוב אותך" מלמלתי מתקדם חצי צעד קדימה.
הוא התקדם אחורה עוד שני צעדים "ג'ין תלך! אני מתחנן פשוט לך!" הוא המשיך ללכת אחורה לכיוון המטבח, לקחתי עוד צעד קדימה מתיישב על בירכיי "אני לא מנסה לפגוע בך" אמרתי בקול שקט
"ג'ין... אני יודע בדיוק בשביל מי אתה עובד! בבקשה תלך מפה! אני לא עשיתי לכם כלום! ואני גם לא מבין מה ההורים שלי עשו! בבקשה תלך..." הוא אמר ממש רועד והתקרב לעמדת הסכינים, מושיט את ידו.
"לא נאמג׳ון!!" קמתי מהריצפה רץ אליו, החלקתי על אחת הזכוכיות נופל על ידיי "לא.. נאמג׳ון בבקשה~" מלמלתי בייבבות "אל.. אני באמת לא עובד בשביל אף אחד~ אני נשבע לך ביקר לי, אני לא רוצה שתיפגע יותר" מלמלתי מתחיל לדמוע "בבקשה" קמתי על רגליי מתקרב אליו יותר "אני מבטיח ללכת.. אל תעשה כלום"
הוא הסתכל עליי והיה לו במט מפוחד בעיניים, הוא שלף את הסכין ברעד "ל...לך מפה!" הוא ניסה להיראות מאיים אבל ראיתי שהוא היה על סף דמעות "לא לא לא.." מלמלתי מתקרב אליו יותר "ת-תוריד את זה~" התקרבתי אליו עוד צעד תופס בידו עם שתי ידיי, הבטתי בעיניו כמה רגעים מחבק אותו בעדינות "הכל יהיה בסדר" לחשתי בדמעות מלטף את גבו "נאמג׳ון, הכל יהיה בסדר..."
הוא הפיל את הסכין ורעד באחיזתי, בסוף הוא נכנע לחיבוקי ובכמה על כתפי. "ב...בבקשה אל תפגע בי... אני לא רוצה... אני מנסה... בבקשה..." הנחתי את ידי השניה על שערו "זה בסדר.. ז-זה בסדר" מלמלתי מחבק אותו יותר חזק "אני פה, אף אחד לא יפגע בך"
הוא התנתק מהחיבוק וניגב את דמעותיו "ל...למה אתה עושה את זה?! למה אתה לא יכול פשוט לשנוא אותי כמו כולם?! תשנא אותי!!" הוא צעק עליי "אני לא אשנא אותך.. אני לא כמו כולם~" הסתכלתי בעיניו.. הוא ניראה כל כך פגוע
"למה אתה חייב להיות כזה?! אני מתחנן! תשנא אותי! אתה אדיוט מטומטם ואני לא רוצה שום קשר אליך!" הוא אמר בכעס "בסדר! אני אידיוט.. אני עקשן ומטומטם! תקרא לי איך שרק תרצה! אני לא עוזב אותך"
הוא דחף אותי ורץ לאחד החדרים, שנראה כמו השירותים, נועל אחריו "לך מפה!" קמתי מהריצפה יוצא מביתו בראש מושפל סוגר אחריי את הדלת "הא~ אני לא אהיה במקום שלא רוצים אותי בו..." נאנחתי מוחק את דימעותיי.
נאמג׳ון:
"אז לך מפה... פשוט לך מפה..." מלמלתי בקול חלש ובכיתי בשקט, מקווה שהוא לא שומע. אני לא מאמין שהוא ראה אותי ככה! הוא בטוח עובד של הצ'ויז! אני לא רוצה שהוא יהרוג אותי! אני לא רוצה להצטרף לאמא ולאבא!

YOU ARE READING
School life • 学校生活
Боевик✨הושלם✨ הכל היה נחמד בחיים של ג'ין עד שילד חדש נכנס לכיתה שלו ביום הראשון של השנה החדשה. הילד החדש הזה... כזה רע... אלים ונורא לכולם... אבל דיי חתיך~ האם ג'ין יתחמק ממנו? האם הוא ינסה להתידד איתו? או שאולי התלמיד החדש יהרוג אותו לפני שהוא יספיק לעשו...