School life • 学校生活

פרק 22- כמה אתה סומך עליי?

ג'ין:
הוא תפס בידי ולקח אותי לספה, מתיישב ומסמן לי לשבת לידו, הנחתי את הפסטה על רגל אחת שלי ואחת שלו לאחר שהתיישבתי לצידו.

הוא תפס במזלג אחת לוקח חלק ומקרב לפי "פה גדול~" פתחתי את פי מצחקק והוא האכיל אותי. "איך יצא?" "הממ אתה זה אתה צריך לומר~" מלמלתי בזמן שלעסתי את הביס

הוא הסתכל עליי בחשד קל וראה שאני אוכל נורמלי אז הוא גם לקח לו "מממ... זה ממש טעים!" הוא חייך, הנהנתי בראשי לשלילה, הוא יבין מתישהו... שאני לא מנסה להרוג אותו! "באמת? שמח שטעים לך" חייכתי אליו ממשיך לאכול

"מאוד טעים!" הוא חייך והפעיל את הסרט בטלוויזיה. איך אני יכול לגרום לו לבטוח בי יותר... זה מרגיש כל כך מתוח ככה~ חייכתי אליו ממשיך לאכול בשקט. הוא התרווח בספה, שם יד אחת סביבי, התקרבתי אליו יותר מניח את ראשי על כתפו.. אוליי אם אני אראה לו שאני סומך עליו... אוליי אז הוא גם יסמוך עליי!!!

הוא נשק לקצה ראשי והניח את ראשו על שלי, מקרב אותי אליו אפילו יותר. "ג׳וני~" מלמלתי נשען עליו בטבעיות למרות שחזהו היה חשוף לגמריי וזה היה כל כך מביך!! שמתי את זה בצד... "כמה אתה סומך עליי מאחד עד עשר?"

הוא נאנח ויכולתי לשמוע את העצב בקולו "ג'ין... אני אמרתי לך שאני לא אוכל לסמוך עליך עדיין..." "הו ג׳וני זה בסדר~" חייכתי "בהחלט אמרת את זה~ אוקיי אני אוכל תמיד ראשון אוכל שאני מכין... הממ מה עוד צריך?" שאלתי

הוא הרים גבה "אני.. כזה שקוף?" הוא צחקק במבוכה "שקוף יותר מהחלון שלי" צחקתי והוא נאנח "אני מצטער שאתה צריך לסבול את הבעיות שלי... ומה ששאלת קודם... אני חושב ש2 מתוך 10 בערך... אבל זה 2 יותר מכל בן אדם אחר בעולם הזה..." חייכתי מחבק את גופו

"זה בסדר גמור~ קח את הזמן שלך~ אני לצידך.. כל מה שתצטרך" נשקתי לצווארו "עכשיו בוא נמשיך לאכול" חייכתי, לא משנה לי כמה זמן יקח לו לסמוך עליי.. שיקח את הזמן שלו~ יש לו את כל החיים...

"ג'יני... אתה כזה מתחשב.. מה עשיתי שזכיתי במישהו כמוך? אתה בערך... 200 רמות מעליי!" חייכתי "נאמג׳י~ אתה טועה.. אני בכלל לא מעלייך~ אני לא חכם.. או מוכשר במיוחד... אני בן אדם רגיל בדיוק כמוך~" ציחקקתי לא רגיל להרצאות כאלה "עזוב עזוב! בוא נאכל!" לקחתי עוד ביס.

הוא לקח גם הוא ביס וממש כמו בסרטים, נפלנו על שני קצוות של אותו הספגטי.
הבטתי בעיניו מתקרב מעט וראיתי אותו מסתובב אליי גם, מתקרב בחיוך, עצמתי את עיניי משלב את ידיי סביב צווארו מתקרב אף יותר. פתאום הוא חתך את הספגטי בשיניו, מחייך חיוך מרושע וחזר לשבת רגיל, הסתכלתי עליו בהלם מגחח "זה לא היה נחמד מצידך" צחקתי

"אני נראה לך כמו מישהו נחמד?" הוא הסתכל עליי בחיוך זדוני והרים גבה. הסתובבתי לטלוויזיה "אייש אתה~" ציחקקתי "אייש אני" הוא צחק גם והמשיך לאכול, לא הצלחתי להתרכז טוב בסרט... האזנתי ללעיסותיו שנשמעו הייטב בתוך השקט שרק הטלוויזיה הייתה דלוקה. סובבתי את ראשי אליו מרגיש את בטני מתהפכת אל תוך עצמה "ג׳וני~"