School life • 学校生活

פרק 26-

נאמג'ון:
הלכתי לשיעור ספורט, עם פנים אדישות אבל בלב שלי לא יכולתי להפסיק לחייך. אתה זכית נאמג'ון... זכית בגדול... ואתה צריך לשמור עליו טוב! לאהוב אותו... הוא הרבה יותר טוב מהווג'ין הזה! סתם אדיוט! אני רק מקווה שהוא לא ינטוש אותי כמוהו... אני צריך להראות לו שהאהבה שלו מגיעה לי!

נכנסתי לשירותים נחוש, מחליף לבגדים של שיעור ספורט ונכנס לאולם. המאמן התחיל להקריא שמות. "קים... סוקג'ין? ג'ין? מישהו ראה את ג'ין?" הוא עבר עם עיניו עם כולם והיה ממש נראה כאילו הוא התעקב עליי "אני לא יודע... למה שיהיה לי אכפת ממנו בכלל..." שילבתי ידיים והמאמן גלגל עיניים ונאנח. "תתחילו... 20 סיבובים קדימה!" הוא שרק במשרוקית והתחלנו לרוץ.

דלת האולם נפתחה וג׳ין נכנס פנימה מתנצל בפני המורה על האיחור, הוא הלך לחדר הלבשה להחליף לבגדיי ספורט. עד שהוא חזר כבר סיימתי את הסיבובים שלי, מזיע קצת עם הגופיה ועושה מתיחות. הוא הסתכל עליי מנסה להימנע מקשר עיין כשכולו אדום והוא התחיל לרוץ מנופף עם ידו מול פניו. פלטתי גיחוח קטן. חמוד...

"אני אחלק אתכם לזוגות ו-" "המאמן אני לא עובד עם עוד אנשים." קטעתי אותו והוא נאנח "יש לך מזל שאתם מספר אי זוגי... תוכל לעבוד מול הקיר או להצטרף לזוג" "מול הקיר." ישר קבעתי והוא הסתכל עליי מאוכזב. "בכל מקרה..." הוא התחיל להקריא את השמות של הזוגות "ג'ין ו...צ'אן. וזהו! תפסו מחבט וכדור ושחקו טניס!" הוא אמר ולקחתי מחבט וכדור, מתחיל להתאמן מול הקיר.

מזוית העיין יכולתי לראות את צ׳אן הזה צוחק יחד עם ג׳ין, ג׳ין לקח מחבט מביט בריכוז בכדור מהסס לזרוק אותו "צ׳אן! תתחיל אתה!" הוא גילגל אליו את הכדור. הסתכלתי עליהם מנסה להתרכז בשלי, מקווה שאיזה כדור יפגע בראש של הצ'אן הזה.

צ׳אן חייך תופס את הכדור "תתכונן! אני עושה חזק!" הוא צעק ללא מחשבה זורק את הכדור מזנק וחובט חזקה בכדור. פתאום הכדור פגע בג'ין ופערתי את עיניי, צ'אן ישר רץ אליו ולא יכולתי ללכת גם, למרות שרציתי. כולם הפסיקו את מעשיהם מתכווצים סביב השניים, ג׳ין התכווץ במקומו נופל אחורה על הריצפה מחזיק בביטנו

"א-אע~" הוא נאנק.. כבר "ג׳יני~ אני מצטער! אתה בסדר?" צ'אן התכופף אליו מניח את ידו על כתפו "שאני אקח אותך למרפאה?" הוא שאל כשחיוך קטן מרוח על פניו. הסתכלתי עליו בכעס והלכתי אליהם. הוא עשה את זה בכוונה! חתיכת אדיוט! "אני יכול לטפל בו... אני עברתי קורס מדא" שילבתי ידיים באדישות, מנסה לא להראות כמה שכאב לי עליו.

"שהוא לא יטריד אותך.. אני אטפל בו" הוא חייך מסיט את מבטו לג׳ין משנה את הבעתו למודאגת "ג׳יני בוא נלך~" הוא לחש לו מרים אותו ממותניו תוך כדיי חיבוק.כבר ממש רתחתי מכעס ולקחתי את ג'ין מידיו. "אמרתי... שאני אעשה את זה. נכון?" הסתכלתי עליו במבט רצחני.

ג'ין:
"נ-נאמג׳ון~" לחשתי בוהה בפניו, הוא ניראה כל כך גברי. צ'אן נראה מפוחד והתרחק, ונאמג'ון לקח אותי לספסל הקרוב. "מה אתה עושה??" לחשתי לו עדיין אוחז בביטני. "מטפל בך... אתה חושב שלא ראיתי שצ'אן פגע בך בכוונה?" הוא הרים גבה, שתקתי בוהה בפניו "תודה~" אמרתי בקול חלש משפיל את ראשי "וסליחה..~" הוא לקח ערכת עזרה ראשונה והרים את חולצתי מעט "אין לך מה להתנצל... זה היה באשמת האדיוט הזה..."