לא יצאתי מהחדר יומים, אני לא יכול להיסתכל ללואי בעיניים, מה קרה לו?, איך הוא פתאום מרביץ לי?,״הארי, אתה ער?״
לואי נכנס לחדר, ״כן, אתה צריך משהו?״ ״אתה רוצה לאכול?״ ״לא אני בסדר״ למרות שהייתי כל כך רעב, אני פשוט לא רוצה לדבר איתו. לואי נכנס עוד פעם ואז נזכרתי ״אמא שלי בא אלינו היום, צריך להתנהג כאילו הכל בסדר״ ״הארי אנחנו צריכים לדבר על מה שקרה״ אני כל כך לא רוצה לדבר על זה, הוא ישאל אותי על החתכים שיש לי, ״לואי עזוב, זה בסדר, זה מגיע לי, אתה עכשיו יכול ללכת?״ הסתכלתי עליו הוא נשען על הדלת. העיניים הכחולות שלו שהסתכלו לעיניים הירוקות שלי, לואי התקרב עלי, התיישבתי, הרגליים שלי היו על הריצפה ושאר הגוף היה על המיטה. הוא פתאום תפס לי ברגלים וישב ״הארי אני כל כך מצטער, אני לא יודע מה יש לי, אני מתגעגע עליך, אני יעשה הכל בשביל שנחזור לדבר, אני אוהב אותך״ שמעתי צלצול בדלת, איזה מזל כל כך לא רציתי לענות לו. ״זאת אמא שלי״ אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי ״תתנהג כאילו אין בנינו משבר״ קמתי ונתתי ללואי נשיקה בלחי.
ישבנו לאכול, אכלנו פירה ושניצל, אני ולואי ישבנו אחד ליד השני, ראיתי שאמא שלי מסתכלת קצת חשוד, אז לקחתי את כף היד שלי ושמתי אותה על הכף יד של לואי, והתחלתי קצת ללטף אותו, ״אז אן, איך את?״ לואי שאל, הוא נראה ממש לא טוב, אולי אני צריך לעזור לו?, לא להיות קשוח איתו, אני כבר לא יודע. סיימנו לאכול, לואי סידר. אמא שלי רואה הכל, היא לקח אותי לצד ״לואי שבר לך את היד?״ התחלתי ישר לבכות, ״הארי הכל בסדר, תרגע. הוא לא בן אדם כזה, אתה יודע. מה קרה?״ היה לי קשה לדבר, כל הדמעות זלגו לי על הפנים, ״בחודש האחרון הוא כל הזמן היה חוזר שיכור, ואני הייתי צריך כל לילה לקלח אותו כאילו הוא ילד בן ארבע, בוקר אחד החלתתי שאני עושה משהו, אז אמרתי לו שהוא צריך להפסיק לשתות, הוא קיבל התקף עצבים ודחף אותי על הקיר. אני יודע שהוא בן אדם טוב והוא לא כזה, אבל למה זה מגיע לי?״, שמעתי שלואי מגיע, ישר ניגבתי את הדמעות מהפנים שלי, ״אתם רוצים קינוח?״ אין לנו בכלל קינוח, על מה הוא מדבר. ״כן אנחנו נשמח״ אמא שלי ראתה שאני לא יכול לדבר מרוב בכי. ״הארי הכל יהיה בסדר״ הלכנו לסלון בשביל לראות איזה קינוח יש, ״האריייי״ ״מה אתם עושים פה?״ עלה לי חיוך על הפנים, ״לואי הזמין אותנו״ זה היה נייל ליאם וזאין, קפצתי לתת להם חיבוק, התיישבנו על הספה ״הארי, מה קרה לך ביד?״ נייל שאל אותי, שיט שיט שיט, ״לואי ואני עושים ״משחקים״ במיטה וקורה מה שקורה״ אוי לא מה אמרתי עכשיו, לואי היסתכל עלי מוזר ״הארי ולואי ימלוכלכים״ ליאם אמר, ״היי, היי, היי מה יש לכם, אן פה״ ״זאין אתה לא חושב שגם אני הייתי עושה משחקים מלוכלכים במיטה?״ אוי לא מה היא עושה ״אז...״ אמרתי לפני שזאין ענה לה, ישבנו שעות דיברנו ועשינו צחוקים כמו פעם. נייל היסתכל עלי והחזרתי לו מבט, הוא היסתכל עלי עוד פעם וקלט. הוא קם וחיבק אותי. אני הייתי צריך את החיבוק הזה. אחרי כמה דקות שלואי ראה שמשהו חשוד נייל לקח את לואי לשיחה.
*****השיחה של נייל ולואי*****
נייל: לואי אתה הרבצת להארי?
לואי: כן, אבל זה לא שבאמת רציתי להרביץ לו, אני אוהב אותו, אבל היה לי התקף עצבים.
נייל: אתם דיברתם על זה?
לואי: בדיוק שהתחלתי לדבר על זה אן הגיע
נייל: אני הולך לקרוא לו אתם צריכים לדבר
*****השיחה של נייל ולואי נגמרה*******
״הארי אתה יכול לבוא שניה״ נייל קרא לי. אוי לא, עכשיו אני ולואי נדבר על מה שקרה. ״מה קרה?״ שיחקתי אותה כאילו אני לא יודע. אני ולואי היינו בחדר אורחים, נייל סגר את הדלת והלך. ״הארי בבקשה תדבר איתי״ הוא התחיל לבכות עוד פעם, אני לא יודע מה לעשות, לסלוח לו?, לא לסלוח לו?, הוא הרביץ לי אני לא יכול לסלוח לו, אבל הוא בעלי אני אוהב אותו ״לואי איך נתקן את זה?״ ״אני נשבע לך שאני בחיים לא ירביץ לך עוד פעם״ חייכת עליו, וכנראה שאני סולח ״אבל אני לא מבטיח ״במשחקים״ שלנו במיטה״ הוא אמר וצחק ״שתוק אידיוט אחד״ אמרתי והוא נתן לי נשיקה ארוכה על השפתיים. יצאנו לסלון ״אנחנו ישנים אצלכם היום״ ליאם אמר.
YOU ARE READING
שנפגשנו לראשונה - לארי סטיילינסון
Roman d'amour״אני באמת אוהב אותך, אני כל כך מצטער הארי״ ״יש לנו משפחה ביחד למה שאתה תעשה את זה לי, למשפחה שלנו״
