שנפגשנו לראשונה - לארי סטיילינסון

פרק 8

יש פגיעה עצמית בפרק
*****************
״לואי איפה אתה?, אתה מהבוקר לא בבית״
״הארי אני עוד מעט בא״
עוד כמה זמן שזה ימשיך?, הוא כל יום חוזר הביתה שיכור, מסריח מהאלכוהול, אני יודע שאמא שלו מתה, אבל עבר חודש, הוא צריך להתגבר, אני יודע כמה זה קשה, אני איבדתי את אבא החורג שלי.
השעה כבר 1:30 בלילה, שמעתי שהדלת נפתחת
לואי?, זה אתה?״
צעקתי, אבל לא הייתי עצבני, ראיתי את הפרצוף שלו, הוא היה כל כך שיכור.
״היי הארי, אתה בא לפה הרבה?״
״כן לואי אני גר פה, עכשיו בוא להיתקלח כי אתה מסריח מהאלכוהול״
שמתי את היד שלו על כתף שלי וסחבתי אותו למקלחת, הורדתי לו את הבגדים והכנסתי אותו למקלחת,
״הארי תכנס איתי״
לואי אמר לי ומשך אותי למקלחת, ככה שכל הבגדים שלי נרטבו.
זה כל כך מעצבן מה שהוא עשה עכשיו
״מה אתה עושה?, תעזוב אותי עכשיו״
לואי עזב אותי, מה הוא עושה, זה לא מעצבן אותי שנרטבתי אבל, הוא לא בבית ואז שהוא בבית הוא רוצה סקס, למה הוא לא דואג לי, אני בעלו, כל מה שהוא רוצה ממני זה סקס. קילחתי אותו, הוא אפילו לא הצליח לעמוד מרוב שהוא היה שיכור.
סיימתי לקלח אותו, הלבשתי אותו, כאילו הוא ילד קטן, והוא הלך לישון. הלכתי לשירותים לסדר, הרגשתי כל כך רע עם עצמי, פתחתי את המגירה לקחתי את הסכין הקטנה וחתכתי את עצמי בפעם העשירית החודש, עשיתי הפעם חתך די גדול על היד הימנתי,
שיט, לואי בבית, הוא יראה את זה״
לחשתי, לבשתי חולצה ארוכה וטרניג, והלכתי לישון.
יום למחרת קמתי ראיתי שלואי עדין ישן אז הלכתי להכין לו אוכל וקפה, הערתי אותו, כאב לו הראש אז נתתי לו כדור נגד כאב ראש,
הוא הלך למקלחת
״הארי למה יש פה דם?״
שיט!!!, לא ניקיתי אחרי, מה אני יגיד?, איזה תירוץ אני ימציא.
״שהכנתי ארוחת בוקר נחתכתי״
״אה אוקיי״
ישבנו לאכול בשולחן אוכל, והחלתתי שאני מדבר איתו על זה
״לואי אולי תפסיק לצאת בלילה להישתכר, אני לא יכול לסבול יותר את ההשפלות שלך״
״הארי אמא שלי מתה מותר לי״
״אני יודע כמה זה קשה לואי, אבל הגיע הזמן להתגבר״
כל כך פחדתי מהתגובה שלו, הוא בטח יקבל התקף עצבים,
״אני הישתכר כמה שבא לי, ואני היתגבר מתי שבא לי״
הוא היתצבן, קם מהשולחן, קמתי אחריו והיה לי נמאס!
״אתה לא תשתכר כמה שבא לך כי יש לך בעל שדואג לך, ושסובל את ההשפלות שלך כל הזמן״
הלכתי במסדרון לכיוון החדר, אבל לפני שהצלחתי להגיע לחדר לואי דחף אותי כל כך חזק על הקיר ששברתי את היד ימנית שלי
״חתיכת מטומטם מה אתה עושה?, מה נראה לך שאתה עושה?״
אמרתי ללואי בדמעות
״הארי אני כל כך מצטער״
לואי לקח לי את היד וראה את החתכים,
״הארי מה זה?״
״תעזוב אותי, אני הולך לבית חולים, אפילו אל תחשוב לבוא״
כאב לי כל כך היד שלא חשבתי על כלום, התקשרתי לאמבולנס, שאלו אותי מה קרה,
״נפלתי על השפיץ של השולחן״
אני ההגנתי עליו עכשיו?, למה אני צריך להגן עליו?, טוב אבל הוא בעלי, הוא הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם, למה הוא הרביץ לי?, אולי זה מגיע לי?,
חזרתי מהבית חולים, לואי ישב ליד השולחן אוכל,
״הארי אני כל כך מצטער״
״לואי פשוט עזוב, אני רוצה להיות לבד״
בזמן שהייתי בדרך לחדר הסתכלתי על עצמי במראה שהייתי במסדרון, ורק חשבתי, זה הגיע לי, מגיע לי שירביצו לי
הלכתי לשירותים והוצאתי את הסכין בפעם האחד עשרה החודש, הפעם חתכתי את עצמי בבטן, שאני לא יצליח לדבר, שיהיה לו שקט, שמתי שאני לא יענה לו הוא ירביץ לי