~Hello father~
••••••••🏐••••••••
הדרך חזרה לקוריאה לא הייתה ארוכה. לפחות זה מה שג'יסאנג ניסה להגיד לעצמו. עוד כמה שעות והוא יוכל לראות אביו. עוד כמה שעות והוא יגיע לעיר הולדתו אחרי שלוש השנים האלה במלזיה.
"סבא וסבתא יחכו לנו בשדה התעופה?" ג'יסאנג שאל את אימו שישבה לידו, ידיה רועדות. הוא לא אמר עליהן דבר. "לא," היא ענתה, "נצטרך לקחת מונית." הנער הנהן וחזר להסתכל על המשחק בטלפון שלו.
הוא ואמו התרחקו מאוד מאז שאביו נפטר. נראה שהיה לה קשה לחזור חזרה לקוריאה, חזרה לעיר בה גרו לפני כן. ג'יסאנג לא ידע מה לחשוב יותר, כל מה שעשה זה לשמור לעצמו הכל, לאמא שלו כבר היה הרבה דברים על הראש, היא לא צריכה להעמיס על עצמה עוד.
ההורים של אמו היו קוריאנים שגרו במלזיה בזמן שההורים של אביו בקוריאה. הוריו נפגשו כשאמו למדה באוניברסיטה של סיאול ואביו היה תלמיד שנה שלישית ושחקן מצטיין בקבוצה הבינלאומית של הכדורעף. ג'יסאנג היה קרוב להוריו מאוד כשהיה קטן, שיחק עם אביו ובישל עם אמו, אבל דברים טובים לא נשארים להרבה זמן, לא כך?
ג'יסאנג לא רצה להאמין לכך שאיבד הכל לאחר שאביו מת מהמחלה שלו. אבל לפעמים חשב על זה שאיבד לא רק את אבא שלו אלא גם את אמא שלו. האהבה של ההורים שלו הייתה חזקה, הוא ידע את זה. זה אומר שכשאביו לא היה עוד, פיסה מליבה של אימו נלקח גם כן.
היא החליטה שהם צריכים לחזור לקוריאה בגלל שהיא רוצה שג'יסאנג ילמד בבית ספר קוריאני וימצא חברים, מה שלא היה לו כשהיו במלזיה.
כשהגיעו לשדה התעופה, הם לקחו בכונית מושאלת. הדירה שלהם הייתה ממוקמת לא רחוק מאיפה שגרו לפני שלוש שנים, אותו איזור בעיר עם האולם הגדול על שם אביו.
שום דבר לא השתנה.
אבל מצד שני, הרבה דברים כבר לא אותו הדבר. כל הארגזים שלו ושל אמא שלו היו מאוחסנים בבית של הסבים של ג'יסאנג, כל מה שלא לקחו איתם למלזיה, הכוללים את הדברים של אביו.
•••
היא לא נסעה איתו לשם. אמא של ג'יסאנג החליטה להישאר בדירה שלהם בזמן שבנה בן החמש עשרה נסע לבית הקברות.
היו פרחים שנראו חדשים לגמרי על האבן. ג'יסאנג יכל לחשוב על כמה אנשים שבאו לקבר של אביו לשים פרחים חדשים כל כמה זמן.
הוא התיישב על הריצפה מול האבן מעביר יד על המשטח הקר. "היי, אפה. אני רואה שאתה עדיין מקבל פרחים." ג'יסאנג חייך. "חזרנו. אמא לא כאן איתי," הוא הנהן לעצמו, מסתכל על ידיו ולא על השם החרוט על האבן הבהירה. "בטח הרבה דברים השתנו בזמן שלא היינו. מלזיה די יפה, אבל היא כל כך שונה מקוריאה." ג'יסאנג לא רצה לבכות אבל הרגיש דמעות בקצה עיניו. "אני מצטער שלא היינו כאן לצידך מאז... אתה יודע."
YOU ARE READING
Intuition (Minsung Volleyball au)(Heb)
Fanfictionמבוסס על האנימה "היי קיו" קבוצת הכדועף של התיכון JYP הייתה בין שלושת הקבוצות הגדולות, אך בגלל הקללה של "המצפן השבור" והפציעה של הקפטן כל חמש שנים, הקבוצה התחילה לרדת לתחתית. כל אחד מהשחקנים שהגיעו לבית הספר חוששים מהקללה אך יודעים שהקבוצה היא ברמה ג...
