אהבה בגלגול אחר

תיקון ההזנחה

"תודה ויום טוב."
זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
דלת הבית נטרקה בחוזקה.
קול הטריקה הידהד ברחבי הבית והשאיר את היילי לעמוד דוממה.
"אחח אני בחיים לא אמצא אהבה!" קולה המיואש של היילי לא הפסיק להוציא תלונותיו כשנשרעה על גבי הספה בתנוחה של בחורה ממורמת שרק צריכה טלוויזיה וגלידה בחייה. "כנראה שהיושב במרומים לא בעדי." היא חשבה לעצמה, מסתכלת מעלה אל עבר התקרה. האור הקורן מהמנורה אילץ אותה לעצום עיניים.

"מי זה?"
היילי פתחה את עיניה למרגש מישהו שצופה בה. עיניה הסתכלו על הדבר שאליו לא ייחסה חשיבות בתקופה בנוכחית מאז אותו שיגעון ניעורים ומרדף ללא סוף. "סיימת על מרדף הנשיקות?" קולות יללה ותזוזת זנב פרוותית חשפו את הצופה המסתורית שהגיחה מהצללים, יושבת על קצה הספה ומסתכלת על בת זוגתה בעת משבר. קולה הסרקסטי היה נוכח באוויר, לא נותן לחשוב לרגע שהיא השלימה עם המצב.

"למה למהר בעצם?" היילי החלה לשאול את עצמה בקול, מהרהת על בחירותיה בחיים. איך היא תצליח לעלות מעלה ממקום כל כך שפל? שאלות רבות עלו במוחה. בכדי להירגע היילי הרימה את גופה קדימה וגררה את סאמר אליה, מושכת אותה מטה לחיבוק. "ופתאום את כן שמה לב אלי?" סאמר שאלה בזילזול כשמצאה את עצמה ישובה על בטנה של היילי, צמודה אל חזה באופן מחניק ומחמם.
"מה אני פרייארית?!" סאמר התפתלה באי נוחות ושרטה את היילי בלחי. "את תצטרכי להתאמץ יותר מזה", היא גערה. סאמר לא קיבלה את מעשיה השגרתיים של היילי בכזאת קלות אחרי כל הצער שהיא עברה. לפני כמה ימים היילי היתה רודפת שמלות ועכשיו היא מחפשת מקלט בין ציפורניה של היקרה לה מכל שלא היססה להדחיק אותה הצידה אל הפינה. משחק הרגשות לא יתקבל בברכה.
היילי היתה המומה. ידה הונחה על מקור השריטה וטיפות הדם השאירו את סימנן. "למה זה היה?!" היא פלטה מכאב. השתיקה שלאחר המכאוב הפילה את האסימון הכסוף שהתנדנד בין שמיים וארץ. "סאמרי, אני מצטערת".

הימים עברו והענן האפרורי מעל משפחת ריצ'רדסון לא סר מעליהם. היילי היתה עובדת עצות. "ניסית הכל באמת אבל היא לא מתייחסת אלי. אני חושבת שהיא תשנא אותי לעד." קולה המתלונן מלא הייאוש נשמע דרך הטלפון, מגיע בעוצמות. "אל תגידי את זה. היא פשוט עצובה כי את לא שמת לב אליה כמו שאמרת. תנסי לשמח אותה בכל דרך אפשרית. מה היא אוהבת?" מיי שאלה, מנסה למצוא פתרונות עבור חברתה חסרת האונים. "היא אוהבת שאני איתה. היא תמיד ישנה איתי במיטה והולכת איתי לכל מקום. ועכשיו היא בורחת ממני כיאילו אני בואש מסריח ועלוב. אני באמת לא יודעת מה לעשות, בבקשה מיי את חייבת לעזור לי! לא לקחתי סתם יום חופש מהעבודה!" ידיה של היילי הוטחו בחוזקה על המיטה. היא היא לא רצתה לוותר. "אני חושבת שאת צריכה לחשוב מה ישמח אותה. תראי לה שאת אוהבת אותה. אולי תכיני לה ארוחה מפוארת אבל כמובן תבררי שזה אכיל לחתולים. את לא רוצה למצוא את עצמך בבית חולים בגלל משהו שאת הבאת לה לאכול", מיי הציעה.